מעשה רקח על הלכות אישות כד:יד

העוברת על דת צריכה התראה וכו'. בעיא היא בסוטה דף כ"ה עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה או לא ופשטוה ממתניתין דאלו שב"ד מקנין להם דצריכה התראה ופירש רש"י ז"ל עוברת על דת יהודית וכו' ע"כ וקשה דמשמע דדוקא דת יהודית הוא דאבעיא ליה דמשמע דעוברת על דת משה מיפשט פשיטא ליה דלא בעיא התראה וזה מנין לו ותו דיכולה לומר שוגגת הייתי דלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד ועיין להרב בית שמואל א"ה סי' קט"ו ס"ק י"ז מעתה לפ"ז תפשוט ספיקו של הרב כנה"ג שם בהגהת הטור ס"ק י"ב שהביא מחלוקת הפוסקים אם עוברת על דת משה ויהודית שצריכים התראה אי בעינן שיאמרו לה אל תעשה דבר זה שאם תעשנו תפסידי כתובתיך או די שיאמרו לה אל תעשה דבר זה סתם והוא ז"ל מכת הסוברין דבעינן שיפרשו לה הנזק שיגיע לה והביא דברי רבינו פי"ב מה"ס וכיצד מתרץ בו ז"ל פירוש אל תעשה שזו עבירה היא וחייב אתה עליה מיתת ב"ד או מלקות וכו'. ולעד"ן לא מבעיא לפי דברי רש"י ז"ל דנראה דס"ל דדוקא בדת יהודית צריכה התראה אבל דת משה לא דפשיטא דא"צ לפרש אלא אף לדידן נמי אם איתא דהתראה זו צריכה להיות כשאר התראות דוקא אמאי לא פשיט לה מיפשט להדיא הכי ולא זו אף זו דדחי לה התם לכל אינהו ברייתות דמייתי עלה ע"ש דמשמע דלא פסיקא ליה מלתא כלל אלא דמצד אחר אנכי הרואה שיש להפך הסברא גם לדעת רש"י ונימא דבעוברת על דת משה פשיטא ליה דבעיא התראה דהא לא קנסינן שום קנס אלא בהתראה דלא ניתנה התראה וכו' אך בדת יהודית שהוא מנהג צניעות בעלמא הוא דאבעיא ליה וכפ"ז אכתי איכא לספוקי אם תהיה התראה עם כל הפרטים כשאר ההתראות או לא ומסתברא דהה"נ ודו"ק: