מעשה רקח על הלכות אישות כ:ד

הניח בנות רבות וכו'. שם. ומכאן נראה שאין הבת נוטלת עישור זה אלא בזמן הנשואין דוקא וכ"כ הרמב"ן סי' מ"ו והרשב"א ז"ל ונמשכו אחריהן כמה פוסקים שהביא הכנה"ג סימן קי"ג בלי חולק ע"ש ומעתה מ"ש רש"י בגיטין דנ"א אברייתא דמי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה הראשונה ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה שניה לגבות עד שמת הבן וכו' ופי' רש"י ונטלה עישור נכסים שזה משפט הבנות בשעת בגרות או נישואין וכו' ע"כ ק' לזה ותו דמנ"ל הא לכך נראה דכוונתו לזמן הנישואין דוקא דסתמו קודם בגרות דכשבגרה ודאי שהוא זמנה להנשא ולכך כתב בגרות או נישואין כלומר נשואין הקודמין לזמן הבגרות ולפי שבברייתא קתני וקדמה הראשונה וכו' משמע שקדמה קודם היותה בוגרת ותדע דרש"י עצמו פי' אח"כ ולא הספיקה שניה לגבות פרנסתה שלא נישאת ע"כ ולא הזכיר בגרות נראה דכוונתו מ"ש לעיל שם בגרות אינה אלא מפני הנישואין כאמור ועיין להפר"ח שהביא לשון רש"י הלזה ולא כתב לשון אבל דהוה משמע שחולק ודו"ק: