מעשה רקח על הלכות אישות יט:יט

הניח קרקע וכו'. שם פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהם יורשין ופירש רשב"ם בשעת מיתה היו מרובין ועכשיו הוקירו מזונות או נתקלקלו הנכסים וחסרו ואין בהם כדי מזון אלו ואלו עד שיבגרו כבר זכו בהם יורשין בשעת מיתת אביהם וקרינן בהו נכסים מרובין ויקחו הבנות חלקן המגיעם כפי שומא של שעת מיתת אביהם והבנים יירשו חלקם שהיה מגיעם באותה שעה וכל מה שחסרו הנכסים חסרו לבנות ולבנים לכל אחד כפי חלקו הראוי עכ"ל. לפי דבריו ז"ל יתכן שיכלה חלק הבנות לגמרי וחלק הבנים עדיין הוא קיים דהגע עצמך שיש לו שני בנים ושתי בנות והניח ת' וצריך לציין ק' לבנות עד שיבגרו וכשנתקלקלו הנכסים עמדו על מאה שכשנשער החיסרון לפי חלק המגיע לכל אחד ישאר כ"ה להשתי בנות וע"ה להשני בנים וזה הדבר קשה לשמוע שהרי כשהנכסים הם מועטים אנו מציינין אותם להבנות דוקא והבנים ישאלו על הפתחים שנראה מכאן שהבנות קודמות למזונות ורבינו ז"ל סתם וכתב כבר זכו בהם יורשין כלשון הגמ' ומשמע דר"ל לענין שאין מוציאין הנכסים מידם כדין נכסים מועטים אלא ישארו בידם והם יזונו הבנות כדין נכסים מרובין וכמ"ש הרא"ש ז"ל דזכו בהם יורשין ר"ל שיזונו יחדיו עד שיכלו הנכסים והיינו כאמור ועיין בס' ד"ד ודו"ק: