מעשה רקח על הלכות אישות יט:כ

ויש עליו חוב וכו'. בעיות שם ולא אפשיטו ובין לל"ק ובין לל"ב של שם דברי רבינו נכונים עפ"י דרכו לפסוק כאת"ל ועוד דבכל תיקו דממונא פסקינן לקולא לתובע וחומרא לנתבע אך לא ידעתי למה לא ביאר רבינו דבחו' בע"פ דוקא הוא דאינו ממעט אבל מלוה בשטר ממעטא דכגבויה דמיא (כיון דנקיט שטרא בידיה) וכדמשמע בירושלמי וכ"כ הנ"י ז"ל ועיין בספכ"ו דמלוה ולוה אך ממ"ש הרב"י ס"ס קי"ב נראה דלרבינו אין חילוק בין בשטר לבע"פ ע"ש. תו איכא למידק בדברי רבינו דלמה לא ביאר דאלמנה אינה ממעטת דהכי משמע התם בין לל"ק בין לל"ב. וראיתי בס' דינא דחיי שנרגש מזה וכתב דאפשר דרבינו ס"ל כדעת הנ"י שכתב דל"ג בגמ' בעיא זו דפשיטא דממעטא מק"ו דבנות וכו' ע"כ וכ"נ דברי הרי"ף ז"ל וכן מצאתי שוב שכתב בבדק הבית: