מעשה רקח על הלכות אישות יט:יז

מי שמת וכו'. ריש פרק מי שמת ופי' רשב"ם שם דמזונות ופרנסה קאמר דהיינו מאכל ומשתה ומלבוש וריב"ן חלק עליו דאין במשמעות הלשון אלא אכילה ושתיה והנ"י בשם הריטב"א הביאו הרב"י סי' קי"ב כתב דבכלל מזונות הוי כסות ומלבוש שכן תנאי מזון האשה והבנות ע"כ. וקצת יש לתמוה עליו איך לא הזכיר סברת ריב"ן שהביאו התוס' אלא כתב סתם דמשמע שאין חולק בדבר ודברי רבינו סתומים ודקדק רבינו לכתוב והם זנין את אחיותיהם וכו' בנכסים מרובין אבל בנכסים מועטים כתב מוציאין מהם מזונות וכו' ודייק לה מדאמר רבא בגמ' גבי נכסים מועטים מוציאים להם מזונות לבנות דמשמע דמוציאים מיד האחים וכו' מכלל דנכסים מרובין מניחין אותם בידם והם מפרנסים אותן וכ"כ הרא"ש ז"ל:

או עד שיתארסו. בחלוקה זו הוסיף עד שיתארסו מפני שהכל לבנות הן רב הן מעט משא"כ בשיש בנכסים כדי לזון את הבנות וישאר לבנים אין לשים גבול לאירוסין דמי יודע מה ילד יום ומתי יתארסו ולכך לא קבע זמן אלא עד שיבגרו שהוא דבר ידוע לפי השנים שיש לבנות ופשוט הוא: