מעשה רקח על הלכות אישות יט:יג

מי שצוה וכו'. כתובות דס"ח האומר אל יזונו בנותי מנכסי אין שומעין לו אל יתפרנסו שומעין לו ופי' רש"י פרנסה נדוניא שאינה בתנאי כתובה ודבר פשוט הוא דלאו כל כמיניה להפקיע שעבודו בכדי:

נתן כל נכסיו וכו'. עיין פ"ח דזכיה ומתנה דין ח' ועיקר הדין בבב"ת דקל"ג ועיין להרי"ף והרא"ש שם ובפ' האומר בקדושין והזכירו הרב"י בא"ה ס"ס קי"א וח"מ ר"ס רנ"ב אך ראיתי להה"מ ז"ל דברים מגומגמים הרבה במ"ש וגדולה מזו כתב הר"י בן מיגאש שמלוה ע"פ גובה מן המשועבדים וכו' ע"כ דמשמע שמלוה ע"פ הוא יותר חידוש לומר שגובה ממתנת ש"מ מכתובת ב"ד דהוה ס"ד דאף דכתובת ב"ד גובה ממתנת ש"מ מלוה ע"פ לא תגבה ואני שמעתי ולא אבין דכתובת ב"ד אף שהיא בתנאי ב"ד אינה אלא מדרבנן ומתנת ש"מ אינה אלא מדרבנן שהרי אין שם שום דרך מדרכי הקנייה אלא דאלמוה רבנן כדי שלא תטרף דעת החולה ומלוה ע"פ שעבודה מדאורייתא וכ"ש וק"ו שתגבה ממתנת ש"מ שאינה אלא מדרבנן ותדע עוד שהטור ז"ל בח"מ רס"י רנ"ב לא הזכיר מלוה ע"פ והרגיש עליו הר' דרישה ופרישה דהרי אביו הרא"ש הזכירו שם ותריץ שלא הוצרך לבארו מרוב פשיטותו עיין עליו גם אנכי הרואה שהר' המגיד סתר דברי עצמו שהרי בפ"ח דזכיה ומתנה כתב ז"ל ועוד למד משם הר"י אבן מיגש דמלוה ע"פ כיון שגובה מן היורשין ק"ו שתגבה ממתנת ש"מ וכו' ע"כ הרי ששם הביאו בדרך כ"ש וכאן הביאו בדרך חידוש. וכבר ראיתי להכנה"ג בסי' רנ"ב בהגהת הב"י

אות ח' שעמד בזה וכ"כ בספרו הנחמד דינא דחיי דמ"ב ולא תירץ כלום אף שלא הזכיר דברי הה"מ שבפ"ח דזו"מ ולא דברי הרי"ף ובאמת הוא פשוט מאד וגם בהרא"ש והרמב"ן שם כתוב בלשון הה"מ שבפ"ח שהוא כדרך ה"ה וק"ו וכאן שהזכיר סברתם וכו' כתבו בדרך חדוש ודע שסברת הראב"ד שחולק על רבינו בכתובת ב"ד וכו' אינה סברא יחידית דהרא"ה ז"ל סבור כן ונ"מ באם תפס אם יכול המוחזק לומר קים לי והביאו הכנה"ג בראשונות דח"מ סי' קי"א וראיתי להרש"ך חי"ב סימן קי"ב שנראה שלא ראה סברת הרא"ה הלזו ונסתייע מדברי מוהרי"ק ז"ל שאין המוחזק יכול לומר קים לי כפלוני הגאון היכא שכל חכמי ישראל חלוקים עליו ע"ע: