מעשה רקח על הלכות אישות יט:יד

בת הממאנת וכו'. דין זה לא נמצא לו מקום בגמרא ומלבד זה הדבר תמוה הרבה איך יתכן שתלד בקטנותה ותמאן ומבואר בפר"ק דיבמות די"ב דא"א לחמות שתהא ממאנת כלומר ואם תמאן אחר שתלד יתכן שתהא חמות כגון אם קדש אחד את בתה זאת וכבר נרגשו הראב"ד והה"מ ז"ל ובפ"ב דין ט' כתב הה"מ בעד רבינו שדין זה הוא כשמיאנה בעודה מעוברת קודם שתלד דאם ילדה א"א לה למאן ע"ש וכאן סתם דבריו הה"מ מפני שסמך למ"ש שם והוא מוכרח דא"א לפרש מ"ש כאן וז"ל ובאמת שכוונת רבינו שכתב בת הממאנת ר"ל שמי שנשא קטנה יתומה וילדה לו בת ואח"ך מיאנה וכו' ע"כ מ"ש ואח"כ מיאנה צ"ל דלאו דווקא והך ילדה דקאמר ר"ל נתעברה וזה מבואר הרבה: