מעשה רקח על הלכות אישות יט:יא

אלא שהאשה וכו'. כתב הה"מ מפורש בירושלמי הבת לא עולה ולא יורדת ע"כ. והרב"י סי' קי"ב הביא לו סמוכות מדתניא בפ' מציאת האשה דס"ח דתניא הבנות נזונות ומתפרנסות מנכסי אביהן כיצד אין אומרים אילו היה אביהן קיים כך וכך היה נותן אלא שמין את הנכסין וכו' ע"כ. ולפ"ז יש לתמוה על לשון ריא"ז שהביא הש"ג בפ' נערה שנתפתתה וז"ל וכשם שהאשה ניזונת מנכסי בעלה לפי כבודה ולפי כבודו כך הבנות ניזונות מנכסי אביהן לפי כבודם ע"כ. וזה הוי הפך הירושלמי וש"ס דילן כאמור מלבד דקשה עוד דלעיל הביא סברת רבינו שמחלק בין אשה לבת ולא חלק עליו וכאן כתב זה אתמהא ותו ק' על הרב כנה"ג ז"ל שהביא בריש הסי' דברי ריא"ז הללו בסתם ולא נרגש מזה וגם לא זכר דרבינו חולק על זה וכו' וכעת צ"ע: