מעשה רקח על הלכות תרומות ו:ה

ועבד עברי הרי הוא כתושב ושכיר. כתב מרן ז"ל דהיינו המוכר את עצמו ע"כ וא"ת למאי אצטריך מיעוטא דכספו למוכר עצמו מאחר שכבר מיעטנו מכרוהו בי"ד מתושב ושכיר מכל שכן מוכר עצמו דהרי אינו נרצע ואין רבו מוסר לו שפחה כנענית משום דהרי הוא כישראל ואסור בשפחה כמ"ש רבינו פ"ג דהלכות עבדים וצריך לומר דמילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא אך תמהני על הרב קרבן אהרן שם שלא נרגש בשום דבר בהך דרשא דשכיר דסמוך ונראה שם הביאו הדרשא דשכיר ותושב וכו':