מעשה רקח על הלכות ציצית ג:ז

כסות של פשתן וכו'. ברייתא במנחות דף מ' סדין בציצית ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין והלכה כדברי ב"ה וכו' אמר רבי א"כ למה אסרוה וכו' ומסיק רבי זירא אמר גזרה נמי משום כסות לילה ע"כ ומבואר הדבר דלא פטר לה רבינו אלא מתכלת מפני שהוא כלאים אמנם בציצית ממינו פשיטא שחייב לדעתו ז"ל וכן דעת הרי"ף ורש"י ז"ל וכ"כ מרן ועיין להרב מג"א ז"ל.

שמצות הציצית וכו' וסומא חייב וכו'. כל זה מתבאר מהברייתא שם דף מ"ג וכרבי שמעון וכן פסק הרי"ף והרא"ש ור"ת ועיין להרב ב"י סימן י"ז. ובליל יום הכיפורים שהמנהג להתעטף בטלית גדול מפני אימת היום יש נוהגים להניחו מבעוד יום ולברך עליו ויש ממתינין עד הלילה כדי שלא לברך ועיין להכנסת הגדולה סימן ח"י ובשיירי שם כתב שהוא היה נוהג שלא להסיר הטלית במוצאי יוהכ"פ עד אחר תפילת ערבית ובשאר תעניות ג"כ כשהיה מתפלל מנחה סמוך לשקיעת החמה היה נשאר בטלית ותפילין שעליו עד אחר תפלת ערבית ע"כ וכבר ידוע שאין שום איסור להשהות התפילין עליו אחר שקיעת החמה כמ"ש רבינו פ"ד הל' י"א.