מעשה רקח על הלכות ציצית ג:ה

כסות של צמר וכו'. מפני שהצמר והפשתן וכו'. כוונתו מבוארת דהיינו מדרבנן וכמ"ש לעיל דשאר מינין חוץ מצמר ופשתים הוו מדרבנן דפסק כרב נחמן בסוגיין דהתכלת דף ל"ט ומוכח נמי אנפשיה שלא הביא דרשת רבא דהכנף מין כנף וכ"כ הרב ב"י או"ח סי' ט'. ושם כתב ז"ל דהתוספות כתבו שרש"י ור"ת פסקו כרבא משום דהוה בתרא וכ"כ המרדכי בשם ר"י וכן פסק סמ"ג וכן דעת הרא"ש וסיים ז"ל דכיון דהרי"ף והרמב"ם קיימי בחד שיטתא הכי נקטינן ושוב כתב וז"ל ואם כן לדברי הפוסקים כרבא לא מחייב בציצית מדאורייתא אלא טלית של פשתים או של צמר רחלים לבד ע"כ וקשה טובא דרבא ס"ל דכל המינים חייבים מדאורייתא דדריש הכנף מין כנף וכמ"ש ז"ל לעיל ונראה מבואר דט"ס הוא וצ"ל לדברי הפוסקים כרב נחמן וכן היא דעתו ז"ל וכמ"ש לעיל.