מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה ג:י

באו עדים אחר שבגרה וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו מפני שהבין דבמוציא ש"ר איירי והרב המגיד ז"ל הגם שביקש להליץ בעד רבינו מ"מ תמה עליו דסוף כל סוף הו"ל למימר שסוקלין אותה על פתח בית אביה וכו' ע"כ וכן הקשה הרש"ך ז"ל ח"א סי' כ' עיין עליו. ולענ"ד נראה אף שאיני כדאי שדין זה שכתב רבינו כאן הוא דברי רבי יוחנן דתני בההיא דשילא הרי זו בסקילה ובסתם נערה המאורסה איירי דבסרחה ולבסוף בגרה או אפי' שבעלה בעלה אף דאשתני גופה ואשתני דינה לא אשתני קטלא ואין כאן חידוש במוציא ש"ר היכא דאשתני וכו' אלא הרי היא שוה לסתם נערה מאורסה וכסתם סקילה שהיא בבית הסקילה ודין המוציא ש"ר שהיא הברייתא האמורה שם כבר ביאר רבינו פ"ג דנערה בתולה עיי"ש.