מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ט:ח
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 9:8 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →או חלב שנפל לתוך הבשר וכו'. לכאורה נראה מיותר דכבר ביארו לקמן נפל חלב לתוך קדרה של בשר וכו' ואין לומר משום דהכא השמיענו בנתבשל עמו דגם זה מלתא דפשיטא היא אלא צ"ל דתנא והדר מפרש וק"ל ומ"ש במה דברים אמורים שקדם והוציא וכו' הטעם משום שתכף שנפל פולט ממנו טעמו אבל מה שבלע הוא מהחלב אינו פולטו אלא אחר שנח וכן אמרו בגמרא איידי דטריד דמבלע לא פלט פי' לא פלט מה שבלע וכו' אך כשלא קדם וסילקו בעינן ששים כנגד החתיכה כולה דנעשית נבילה ובכולה משערינן ואין להקשות דלא תסגי בששים נגד החתיכה דניחוש שמא בלע ופלט הרבה פעמים עד שנתרבה איסורו יותר מכל גוף חתיכת הבשר די"ל דקמא קמא בטיל ואין לנו להחמיר יותר וכ"כ הרב פר"ח סי' צ"ב משא"כ בשאר איסורין וכמ"ש הכנה"ג סי' צ"ב בהגהת הטור אות ג' וז"ל כתוב באורחות חיים מעשה באשה שבשלה בשר מע"ש בלי מליחה ושאלוה על המים ואמרה שהיו המים רותחין והתירוה כמה חכמים מפני כן דהו"ל החליטה ומטעם אחר דבמאי דנפיק מינה משערינן אפילו אין הקדרה רותחת וכו' ע"כ. ובסי' ק"ו בהגהת הטור אות ב' כתב דבכולא משערינן משום דלא ידעינן כמה נפיק וכו' וכן נראה מדברי רבינו דבבשר וחלב אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה ובכולה משערינן והיינו אפשר לסוחטו שאמרו שם בגמ' ופסק רבינו דאסור וכמו שמתבאר מדברי הרב המגיד ז"ל וכן פסק הטור שם.
והרב ב"י כתב דכיון דהרמב"ם והרא"ש מסכימין כדברי הרב רבינו אפרים (שהביאו התוס' ז"ל דף ק') הכי נקטינן וכ"ש שהרשב"א והרה"מ והרמב"ן בתשובות מסכימין וכו' ואע"ג דהר"ן לא ס"ל כוותיה מ"מ הרי כתב דבשאר איסורין לא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא מדרבנן וכיון דפלוגתא בדרבנן הוא נקטינן לקולא כנ"ל עכ"ל. ולכאורה קשה טובא במ"ש וכיון דפלוגתא בדרבנן היא וכו' דכיון שהזכיר הרמב"ם והרא"ש והרשב"א והרמב"ן שפסקו להקל הו"ל הר"ן יחיד לגבייהו וכיון דהוו רובא דמנכר אף את"ל דהוה איסורא דאורייתא כרובא הו"ל למפסק אכן י"ל בחדא מתרתי או דקאי למ"ש שם לעיל מינה בשם הסמ"ג בד"ה ופסק רבינו אפרים וכו' דאין לעשות מעשה להקל כדברי רבינו אפרים כי כל רבותינו הקדמונים חולקים עליו ובסמ"ק כתב דאין השיטה מוכחת כדברי רבינו אפרים וכו' ע"כ. מעתה הרי כמה רבנים חלקו על רבינו אפרים ומשו"ה כתב דכיון דפלוגתא בדרבנן הוא נקטינן לקולא.
אי נמי י"ל משום דהר"ן ז"ל הזכיר הירושלמי דמסכת ערלה פ"ב דאיתא התם גריסין של תרומה שנפלו עם עדשין של חולין ויש בהם נותן טעם ריבה עליהן עדשין של חולין מותר עד כמה מרבה דרבי ורבי ישמעאל ב"ר יוסי על דעתיה דרבי דו אמר עד שירבה על כולהון על דעתיה דר"י ב"ר יוסי דו אמר עד שירבו על הנופלין ופירש מהר"י ליב ז"ל ריבה עליהן בשוגג מן העדשין עד שאין טעם הגריסין נרגשין מותר עד שירבה על כולהון אפילו על העדשים דלכתחילה נעשו העדשים חתיכה דאיסורא לפיכך צריך לבטל גם העדשין על הנופלין והן הגריסין שאין העדשים נעשין חתיכה דאיסורא ע"כ הרי דרבי דהלכה כמותו מחבירו ס"ל דחתיכה נעשית נבילה גם בשאר איסורין שמכח זה הירושלמי כתב הפר"ח שם ס"ק י"ד דמכל הפוסקים כרבינו אפרים נעלם זה הירושלמי וכו' דהדיעה מכרעת שאין להרהר אחריה וכו' עיי"ש.
ואני הצעיר אומר דחס לן לומר כן דודאי כל יקר ראתה עינם וגם הרב דמשק אליעזר הביא זה הירושלמי ואפ"ה כתב בדף שמ"ג דהלכתא כרבינו אפרים שהרמב"ם תלמיד תלמידו פסק כמותו וכו' עיי"ש והיינו טעמא דאלה הפוסקים זלה"ה שלא הזכירו זה הירושלמי משום דס"ל דפליג אגמרא דידן וא"כ זה הוא כוונתו דהרב ב"י ג"כ שכתב דכיון דהוי דרבנן נקטינן להקל כדבר האמור גם מהרש"ך ח"ב סי' ל"ה תמה על מי שרצה לפסוק דלא כרבינו אפרים ז"ל עיין עליו והביאו הרב כנה"ג סי' צ"ב בהגהת הטור אות מ' ושם ג"כ תמה על הרב ב"י שכתב דבשאר איסורין לא הוי אלא מדרבנן דהרי מדברי מהר"י קולון שורש קנ"ב נראה דלמאן דאסר גם בשאר איסורין ס"ל דהוי דאורייתא עיין שם.