מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ט:ה

דגים וחגבים וכו'. משנה שם אליבא דכו"ע והרב ב"י סי' פ"ז אחר שהביא דברי רבינו כתב דמ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה וכו' ע"כ וכ"כ הלבוש ז"ל והכנה"ג הביא מי שחלק עליהם ומי שהליץ בעדם ודעת רוב הפוסקים שהוא ט"ס בדברי הרב ב"י וצ"ל דגים עם בשר אך אין הלשון מתיישב כלל ומאי דקשה לי טובא דאם יש בו חשש סכנה איך התירוהו במשנה ולא ביארוהו בגמרא גם רבינו שהיה ראש הרופאים איך לא חש לה ומנהג העולם שלא ליזהר וצל"ע.

ומ"ש רבינו

והשוחט עוף וכו' פירש הרב המגיד משם הרשב"א דגמורות היינו שיש להם חלבון וחלמון ע"כ. נראה שכוונתו שכיון שדברי רבינו סתומין יש לדון בהם להחמיר אך רש"י והרא"ש ז"ל פירשו בהיפך דגמורות היינו בחלמון לבד וכו' וכיון דבשר עוף גופיה לא הוי אלא מדרבנן לא ידעתי למה נטה הרה"מ ז"ל להחמיר ועיין להרב ב"י והכנה"ג סי' פ"ז.