מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ט:ב
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 9:2 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →לא שתק הכתוב וכו'. כתב הרב המגיד במדרש ויקרא רבא בשלשה מקומות וכו' ובריש הלכות טומאת מת כתב רבינו טומאת משא מפי השמועה וק"ו הדברים וכו' ויראה לי ששתק ממנה הכתוב כדרך ששתק מאיסור הבת לפי שאסר בפירוש אפילו בת הבת ושתק מאיסור אכילת בשר בחלב לפי שאסר בפירוש אפילו בישולו כך שתק מטומאת משא במת וכו' ע"כ. ומרן הקדוש תמה שם דקי"ל אין עונשין מן הדין ותירץ דבבת הבת גילוי מלתא בעלמא הוא וכמ"ש בסנהדרין דף ע"ו וכמ"ש רש"י שם ובשר בחלב מכיון שאסר בישולו הוי בכלל לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל יאכל. אי נמי דמשמע שלא אסרה תורה לבשל אלא כדי שלא יבא לאכול וכעת משמע דגילוי מלתא בעלמא וכו' ע"כ. והנה בחולין דף קט"ו נחלקו באיסור אכילת בשר בחלב מהיכא ילפינן לה ורבינו ז"ל בס' המצות פסק כתנא דבי ר' ישמעאל דתלתא קראי דלא תבשל חד לבישול וחד לאכילה וחד להנאה וכאן בחיבורו תפס לו סתם ספרי דמשוה הנך תלתא אהדדי דהיינו טומאת משא ובת הבת ובשר בחלב. והרב לח"מ ז"ל תמה על רבינו כאן דאיך הניח גמרא דידן ופסק כהספרי ע"כ ואין זה תימה כלל חדא דליכא נפקותא לענין דינא אלא למסבר קראי אתו דבגמרא דידן איכא פלוגתא ובספרי מתנייא סתמא ועוד דידוע שדרכו של רבינו לפסוק היפך שיטת הגמרא כשהספרי חולק עליה עיין להכנה"ג בכללי הפוסקים סי' כ"ח. גם אינו תימה אם לא הלך לשיטתו בחיבורו למ"ש בספר המצוות הנ"ל והאי נמי שכתב מרן לכאורה מתיישב על נכון לפשטן של דברי רבינו. אך התירוץ הראשון דהגילוי הוא מלא תאכל כל תועבה וכו' קשה שזו היא מימרא דרב אשי שם דף קי"ד דקאמר מנין לבשר בחלב שאסור באכילה שנאמר לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל יאכל ולפ"ז הוי לאו שבכללות ואין כאן מלקות ורבינו חייב מלקות באוכל בב"ח ולזה י"ל דכיון דנפיק מק"ו אהני לן גם למלקות.
אך מה שיש להקשות ממ"ש בפי"ח דפסולי המוקדשין דין ג' וז"ל כל קרבן שנאמר שהוא פסול בין שנפסל במחשבה בין במעשה וכו' כל האוכל ממנו כזית במזיד לוקה שנאמר לא תאכל כל תועבה מפי השמועה למדו שאין הכתוב מזהיר אלא על פסולי המוקדשין ע"כ. ומדדקדק לכתוב שאין הכתוב מזהיר וכו' משמע דדוקא קאמר וזה הוציאו רבינו מהספרי ג"כ פרשת ראה דאיתא התם ר' אליעזר אומר מנין לצורם אוזן בכור ואוכל ממנו שהוא בלא תעשה ת"ל לא תאכל כל תועבה אחרים אומרים בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר נאמר כאן תועבה ונאמר להלן לא תזבח לה' אלהיך שור ושה וכו' מה תועבה האמורה להלן בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר אף תועבה האמורה כאן בפסולי המוקדשין הכתוב מדבר ומדיליף לה בגזירה שוה משמע דדוקא קאמר ולא אתא לדרשא דכל שתעבתי לך. תדע עוד דרבינו פסק פ"ב דבכורות דין ז' דהמטיל מום בבכור הואיל ועשה עבירה קונסין אותו ואינו נשחט על מום זה וכו' הרי דאין בו שום איסור מדאורייתא ולא ס"ל כר"א דקתני בספרי דיש בו בל"ת מלא תאכל כל תועבה ואם איתא לדברי מרן דדרשינן האי קרא לכל שתעבתי למה לא יאסור מטיל מום בבכור אכילתו לפחות וכבר ראיתי להכנה"ג יו"ד סי' פ"ז שהאריך הרבה בכוונת רבינו ונתקשה קושיות אחרות על לשון זה של מרן ז"ל והניחו בצ"ע ולא הזכיר קושיין כלל ועיין להרא"ם פרשת ראה ודינא דחיי דף קל"א.