מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ב:ט
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 2:9 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →דם שמונה שרצים וכו'. משנה במעילה דף י"ז דם השרץ והבשר מצטרפין זה עם זה וכו' ובגמרא אמר ר' חנין אמר רב ועודה בו (כן גירסת הרב המגיד והתוס' ד"ה אמר ר' חנין וכו') מתיב ר' יוסי בר חנינא הטמאים מלמד שהם מצטרפין ואפילו שרץ ושרץ שרץ ודם בין משם אחד בין משני שמות אמר ר' יוסף לא קשיא כאן בכולו כאן במקצתו ופירש"י דכוונת רב חנין דדוקא בשרו של אותו שרץ שפירש ממנו הדם דהוי דם ובשר משרץ אחד ולא שהדם משרץ אחד והבשר משרץ אחר וכו' כאן בכולו אי הוו שרצים שלמים ופירש חצי שיעור מזה וחצי שיעור מזה או מזה דם ומזה בשר כיון דאתו ממקום חשוב מצטרפין והא דר' חנין היינו במקצתן דלא הוו השרצים שלימים אלא מקצתן וכו' ופירש דם מזה ובשר מזה וכו' ע"כ והתוס' ז"ל הוסיפו פי' אחר משם רבינו נסים גאון דכאן בכולו כאן במקצתו ר"ל דבכולו היינו שנגע בדם ובבשר שהם משני שרצים והא דר' חנין וכו' כגון שלא נגע אלא במקצתו או בדם או בבשר וכו' ע"כ. ואיך שיהיה יש לתמוה על רבינו שלא הזכיר חילוק זה לא בפרקין בענין אכילה ולא בפ"ד דשאר אבות הטומאה לענין טומאה ויותר יש לתמוה על הרה"מ שציין דינו של רבינו מהך דמעילה ולא נרגש מזה החילוק המבואר. ובספר לחם יהודה שנדפס מחדש ראיתי שנתעורר בקושיא זו ותירץ דרבינו מפרש הא בכולו הא במקצתו דר"ל דרב חנין איירי במקצתו דהיינו בשמונה שרצים לחוד וברייתא דהטמאים איירי בכל השרצים שבעולם וכו' ע"כ. ולא ידעתי איך אפשר לפרש כן דמבואר לתנוקות של בית רבן דכל אותה פרשה לא איירי אלא בשמונה שרצים וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר וכו' אלה הטמאים לכם בכל השרץ וכו' ומסיים כל אותה פרשה בענין טומאתן וידוע דאין טומאה אלא בשמונה שרצים דוקא ובתורת כהנים מבואר ת"ל אלה הטמאים לכם בכל השרץ אין לך מטמא בשרץ אלא אלו בלבד.
והנה ראיתי לרבינו בפי' המשנה והרע"ב והתוס' יו"ט ז"ל שלא הזכירו זה החילוק של כאן בכולו כאן במקצתו כלל אלא פירשו המשנה כצורתה עפ"י דברי רב חנין וזה מורה ודאי דס"ל בפשיטות דזה החילוק ליתיה כלל ואין לנו שום פתח כי אם לומר דס"ל דהך דרשה דהטמאים לאו הלכתא היא אלא כסתם מתניתין דלא הזכירה אלא שרץ ושרץ ודם השרץ שמצטרף לבשרו והכי מסתברא שהרי בתורת כהנים פרשת שמיני כשדרשו זאת הדרשה אמרו להביא שרץ ושרץ שרץ ודם דם בדם וכו' וזה הוי היפך סתם תלמודא דס"ל דאם פירש הדם אין שיעורו בכעדשה אלא בכזית כמ"ש רבינו בדין שאח"ז והתו"כ קתני דם ודם וציין הרב המגיד מההיא דכריתות וכו' וזה ניתן ליאמר ע"פ דברי הרה"מ שאחר שציין דינו של רבינו מההיא דמעילה ובגמרא אמר ר' חנין וכו' כתב ודם שפירש מהם יתבאר בסמוך וכו' ע"כ וקשה דלמאי אצטריך לזה הלא במקומו שהוא אח"ז ציין שהוא מההיא דכריתות וכו' אלא ודאי נראה שכוונתו להשמיענו דמכח זה אידחי הך דהטמאים וכו' ולא נקטינן מהך דרשה אלא מאי דהוי הלכתא דהיינו שרץ ושרץ לחוד דמקרא קמא דוזה לכם הטמא דרשינן שרץ ודם כדאיתא בכריתות ומהך קרא דרשינן שרץ ושרץ ותו לא אי נמי י"ל דהך תיבה דהטמאים כבר נדרשה לדרשות אחרות בחולין דף קכ"ב ת"ר הטמאים לרבות עורותיהם כבשרן וכו' ועוד דרשו שם הטמאים לאסור צירן ורוטבן (עיין להתוס' שם ד"ה למיניהו וכו') ועוד שם דף קכ"ו ת"ר הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ וכו' זה נראה לענ"ד בכוונת רבינו והנמשכים אחריו ודו"ק.