מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ב:ו

כגון החולד והצב נחשים וכו'. לא ידעתי למה נקט חולד וצב שהם מהשמונה שרצים וכבר הזכירם רבינו לקמיה א"כ מה צורך להזכיר כאן חולד וצב ועוד דהך קרא כתוב בשמיני וכתוב אחריו כל הולך על גחון וכו' דמשמע דעיקרו קאי אנחשים ועקרבים וכו' וא"כ היה לו להזכיר הנחשים וכו' והסמ"ג לאוין קל"א כתב האוכל כזית משרץ הארץ לוקה שנאמר וכל השורץ וכו' אבל השרצים האמורים בתורה האוכל כעדשה מבשרן לוקה וכו' ע"כ הרי שחלק שאר שרצים מהח' ובדוחק י"ל לדעת רבינו דמשום דלא בא בשמונה שרצים לאו מפורש באכילה כי אם מפסוק זה לכך הקדימם דבאמת בחייהם הם שוים בלאו כמ"ש רבינו אח"ז וג' חילוקים הוזכרו בגמרא דמעילה דף ט"ו אחד דבחייהם שוים הח' שרצים לשאר דכזית דוקא לענין אכילה שנית דבמיתתם הח' שרצים בכעדשה ושאר שרצים בכזית (וכמ"ש התוס' שם) ג' דהאברים שלמים לענין טומאה אפילו פחות מכעדשה ועיין לרבינו פ"ד דשאר אבות הטומאה.