מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יז:טז

ודגים קטנים וכו'. לכאורה קשה טובא דכיון דרבינו הקדים דכל דבר שאינו עולה על שלחן מלכים אע"פ שאינו נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי גוים מעתה דגים קטנים אינן עולין על שולחן מלכים וכמ"ש בגמרא ופירוש רש"י והתוס' א"כ מאי קמ"ל פשיטא שאפילו בשלם הגוי הם מותרים. והנה מצאתי להרמ"ך ז"ל בכת"י ודבריו נכונים עיי"ש. אלא דאכתי קשה דאמאי נקט רבינו לשון צליה אפילו אם בשלם הגוי דין הוא שיהיו מותרים מן הטעם שכתב ז"ל ולזה י"ל דלישנא דרב יוסף נקט וכו' ועוד י"ל דבבישול אף דאין כאן משום בשולי גוים יש איסור אחר מצד גיעולי כליו כמ"ש רבינו בדין י"ח ולכך נקט צלאן דהיינו ע"ג גחלים והוי מילתא פסיקתא וכמ"ש מרן ז"ל גבי הפך ישראל בבשר וכו' דנראה דסתם צליה היא ע"ג האש דוקא ואין כאן שום איסור וק"ל. ולמה שדקדק מרן ז"ל עיין בס' לחם סתרים ז"ל.