מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יד:טו
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 14:15 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →וכן החולה וכו'. לא ידעתי מאי איריא חולה דאפילו בריא גמור שרי להדיא כדמוכח מהנהו עובדי דסו"פ אף על פי. גם הר"ן אמתניתין דעוברה כתב דה"ה לבריא וכו' והוא פשוט ואולי כוונת רבינו שע"י הריח נחלה והיינו מ"ש בגמרא חזייה דמחוור אפיה כלומר שנשתנו פניו והם דברי הר"ן ז"ל שכשרואין שנשתנו פניו הרי הוא מסוכן ומאכילין אותו מיד. אי נמי י"ל דרבינו דיבר בהווה ומצוי יותר וה"ה לבריא וסמך על המבין מכ"ש שכבר הזכיר דין מי שאחזו בולמוס וכו'. ודע שראיתי להרמ"ך בכת"י שכתב וז"ל עוברה שהריחה וכו' ולכאורה הם דברים תמוהים הרבה ואולי שכוונתו להשיג על רבינו במ"ש דינו כעוברה דמשמע דמאכילין לו מן המרק תחילה וכו' וזה לא יתכן אלא בעוברה שאין היא מצד עצמה מתאוית אלא העובר וכיון שעדין לא יצא לאויר העולם דרכו לנוח בטעימה בעלמא משא"כ האיש שנחלה צריך בהכרח להאכילו תכף וכדחזינן בעובדא דאמימר ומר זוטרא ורב אשי אלא דאם נפרש כן דברי הרמ"ך ז"ל אינו מדוייק מ"ש עוברה שהריחה וכו' ובמשנה קתני מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה דמשמע שאין משערין בדבר כלל ויותר נראה לומר דכוונת הרמ"ך ז"ל דיש לדייק במשנה דנקט עוברה שהריחה ולא קתני מי שהריח וכו' אלא שהכוונה דבעוברה אף שלא נשתנו פניה כיון שהריחה ושאלה נותנין לה תכף מחשש שמא תפיל משא"כ באיש דאין תלוי בריח לחוד אלא בעינן שישתנו פניו כדמוכח מההיא עובדא דאמימר ומר זוטרא ורב אשי דקאמר חזייה דמחוור אפיה וא"ל לרבנן חזיתיה דרוח צרעת פרחה ביה וכדברי מרן שהזכרנו. אי נמי בעינן שיראה בו סימן שהוא מסוכן כדאמרינן התם בההוא רומאה דהוה קא אכיל רמוני קמה דההיא אתתא וכו' עד דזג לה ופי' רש"י נפחו פניה וכריסה ונעשו כזכוכית שכך דרך הנפוחים ע"כ. ואין זו השגה לדברי רבינו דמלתא דפשיטא היא שאין מאכילין דבר איסור אלא מכח חשש סכנה מבוארת בין שגרם הריח בין שגרם ראית העין תדע דהא עוברה שהריחה תנן ואם ראתה ונתאוית וכי נאמר שישתנה הדין וכבר ביאר רבינו דין החולה בהל' שביתת עשור דבעינן סימני חשש סכנה וגם כאן כתב בדין י"ג ופשוט.