מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יד:טז
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 14:16 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →מי שאחזו בולמוס וכו'. משנה שם דף פ"ג מי שאחזו בולמוס מאכילים אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו ובגמרא ת"ר מנין היו יודעים שהאירו עיניו משיבחין בין טוב לרע אמר אביי ובטעמא ע"כ. ופי' רש"י משיודע להבחין בין טעם תבשיל יפה לטעם תבשיל רע ע"כ. ורבינו השמיט הך ברייתא נראה משום דקשיתיה דאי הויא הך ברייתא היפך מתניתין דלא סגי בשיאורו עיניו אלא שידע להבחין א"כ הו"ל לאתויי בלשון קושיא והתניא וכו' אלא ודאי דלא פליגא וא"כ מאי קאמר מנין היו יודעין וכו' והרב שמות בארץ שם כתב דספיקא דברייתא היינו למי שאין לו ראות כגון סגי נהור ולענ"ד נראה כוונת הברייתא משום דלפעמים אפי' שכבר האכילוהו אינו נח לפתוח עיניו בקל מחמת החולי אף שכבר האירו באמת וחשש הברייתא שלא להרבות באיסורין ולהכי בא אביי לומר ובטעמא ופי' רש"י משיבחין בין טוב לרע שהוא דבר קל ולא פירש משיבחין בין תבשיל יפה לשאינו יפה כל כך משום דנקיט לה לחומרא שלא להרבות באיסורין ורבינו חשש יותר לפקוח נפש ופסק כמתניתין וכ"כ בפירוש המשנה עיי"ש. ומכ"ש שרבינו היה רופא מובהק וידע דכדי שינצל לגמרי בעינן שיאורו עיניו דוקא דשורייקי דעינא באונתא דלבא תלו. אי נמי י"ל באופן אחר דכוונת הברייתא להקל דמשיאורו עיניו הוא יותר קל משיבחין דכיון שראינו שמכיר פלוני ראובן ופלוני שמעון די והברייתא לא סגי לה בהכי ואף אם נאמר דטבע זה החולי דעיניו פקוחות אך אינו רואה עד שיאכל מ"מ מחמת החולי אינו נח להאיר וכוונת הברייתא דמאכילין אותו עד שיאורו עיניו ממש דהיינו עין שכלו להבחין וכו' ורבינו נקט לה כסתם מתניתין לחומרא וזה מדויק ממה שסיים אם האירו עיניו דיו וכו' דמשמע שאין להרבות באיסורין והמעיין יבחר.