מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות א:יג

כלאים הבא וכו'. עיין למה שהשיג הרמ"ך ז"ל. והרב המגיד ז"ל הביא סמוכות לדברי רבינו מההיא דאותו ואת בנו שנחלקו מהו כוי ור' חסדא ס"ל כי"א דאמרי שהוא בא מן הבהמה והחיה הטהורות וכו' ע"כ. ומרן לא חלק עליו כנראה שהודה לדבריו ותמיהא מילתא שהרי בפ"ט דהלכות בכורים דין ה' פסק רבינו דהכוי אע"פ שהוא ספק מפרישין ממנו כל המתנות וצבי הבא על העז וילדה הולד חייב בחצי מתנות וכו' ע"כ. הרי מבואר דהכוי אינו בא מבהמה וחיה דהרי בצבי הבא על העז חייב בחצי המתנות ואיך כתב כאן דהכוי הוא בא מבהמה וחיה והנה מרן ז"ל הביא שם דברי הטור והר"ן ז"ל והסכים ז"ל דתיבת כוי הכתובה בדין זה הוא ט"ס וצ"ל בבבא שלמעלה שכתב וכל שיסתפק לך אם הוא מין חיה או בהמה והוא הנקרא כוי וכו' ולעולם דכוי בריה בפני עצמה היא ואינו מחיה ובהמה ע"כ והוא תמוה שהרי כאן נראה שהסכים לדברי הרה"מ על דברי רבינו שהוציאו מהגמרא שאמרו שהוא בא מבהמה וחיה ובאמת ראיתי לרבינו בפי' המשנה פרק כסוי הדם שכתב דכוי הוי בריה בפני עצמה ובפ"ב דבכורים כתב דכוי הוא מין מורכב מן העז ומן הצבי וכן אמרו כוי בריה בפ"ע היא וכו' ע"כ. והתוס' יו"ט תמה עליו דזה מחלוקת תנאים אם הוא מורכב או בריה בפ"ע עיי"ש. ואיך שיהיה הנראה לענ"ד דרבינו ס"ל דשני מיני כוי הם אחד הוא מורכב מחיה ובהמה ומין אחד שאין אנו יודעים מהו וכמ"ש שאמרו בפ' אותו ואת בנו (חולין דף פ') וכשרבינו כותב דהוא מין חיה או בהמה כידוע וכו' וכשהוא כותב סתם או שמבואר מתוך דבריו כההיא דהלכות בכורים וכו' בידוע דאיירי באותו שהוא מין בפ"ע וקרוב לזה כתב הר"ן ז"ל הביאו מרן ז"ל שם ומ"ש רבינו פי"ד דהכוי מכסין את דמו ואין מברכין עליו אף שהוא מין חיה ובהמה ולפי מ"ש בע"ה פי"ב דשחיטה דרבינו ס"ל דחוששין לזרע האב והו"ל לברך י"ל משום דמספקא לן אם החיוב שחייבה תורה בכסוי הוא דוקא בחיה ודאי לא בחצי חיה וחצי בהמה ולענ"ד נראה המדקדק בדברי רבינו יתיישב הכל מה שהקשו עליו המפרשים ז"ל ע"פ מ"ש וגם בדברי הגמרא ודו"ק על נכון.