מעשה רקח על הלכות תעניות ה:יג
Maaseh Rokeach on Fasts 5:13 · מעשה רקח על הלכות תעניות · free full Hebrew text
Open in the reader →וכן התקינו וכו'. רבינו נקט סעודה לאורחים אף דבגמ' אמרו סעודה סתם משום דמסתמא כשאדם עושה סעודה גדולה קורא לרעים ואהובים ואז היא עיקר השמחה וכדאמרינן גבי ברכת חתנים אי איכא פנים חדשות וכו' ולפ"ז אפילו בסעודת מצוה איירי רבינו שיש לעשות היכר. אלא דאיכא למידק במ"ש
מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי. דנראה דר"ל שמחסר תבשיל אחד וגם מניח מקום פנוי וכו' ובגמ' לא משמע הכי דקתני ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא משמע דלא קפדינן אלא בשיור התבשיל. וצ"ל דרבינו מפרש דכיון דבעינן היכרא בעינן תרתי דלפעמים אין אדם משים על לבו חסרון התבשיל ואף אם ישים אליו לבו מימר אמר משום שלא היה מקום פנוי בשלחן לא הניחו מה שאין כן השתא דגם איכא מקום פנוי על כרחך ישים לב.
וכשהאשה עושה וכו'. שם ואמרו מאי היא בת צדעא ופי' רש"י טנפ"ל שרגילות לסוד שם ולהשיר שערה ורבינו שהעתיק משיירת מין ממיני התכשיט נראה דאינו מפרש כפי' רש"י אלא מין תכשיט גמור קאמר איזה שיהיה.
וכשהחתן נושא אשה. ועכשיו נוהגים לשבר הכוס וכ"כ הרב ב"י באו"ח ואה"ע עיי"ש והעולם נוהגים לומר בסימן טוב בשעה ששוברין הכוס כמדומה להם שהוא לשם שמחה ואינו אלא לשם עצבון כדי שלא ירבו בשמחה זכר לחרבן בית מאויינו.