מעשה רקח על הלכות גירושין ט:כו

אמר לעשרה וכו'. בסוף פ' הזורק ובגירסת הרי"ף והרא"ש ז"ל וצ"ע אם כתבוהו בעשרה כל אחד מקצתו אם הוא כשר ומצאתי להרח"מ סי' ק"ך שהכריח דאם כתבוהו שנים שהוא פסול דוכתב דקרא לשון יחיד הוא והפר"ח שם חלק עליו דמסתברא דאף לכתחילה מצו שני סופרים למכתביה ע"כ ואם מצד הסברא קאמר אינו כדאי לחלוק על הרח"מ שהביא ראיה מן הפסוק אלא י"ל דאם איתא לא לישתמיט שום פוסק להזכיר חידוש זה שאם כתבו הגט בשנים שהוא פסול וק"ל. עוד ראיתי בספר ג"פ ז"ל שמשמע מדבריו שכשאמר כולכם אם מת אחד מהם הגט בטל מפני שנתכוון לביישה בפני כולם דוקא וכו' ע"כ. ולא ידעתי מנ"ל דמשום ביוש נגע בה דדילמא כדי לחזק הדבר אמר כן או כדי לפרסם הענין כמו שהוא הדין באמת בנתינת הגט כדי לפרסם הדבר מ"מ שאם מת אחד מהם אפשר שהגט גט ומכ"ש אם יעמידו אחר במקומו גם מ"ש שם דאף באומר כולכם שאין צריך שיעמדו בכל כתיבת הגט אלא בשיטה ראשונה או אפי' בקן קולמוסא סגי וכו' ע"כ. א"נ דהכא בקפידת הבעל תליא מלתא ואפשר דקפיד בכל הגט אכן בעיקר אלו השני חלוקות השנויין בברייתא ובדברי רבינו ק"ל למאי אצטריכו תרווייהו דנראה פשוט דהולכה וכתיבה שוין בזה א"כ לישמועינן חדא ואנן ילפינן מינה אידך דמאי שנא ונראה דאצטריכו דאי הוה קתני כתיבה דהיינו באומר לעשרה כתבו וכו' הייתי אומר דדי שאחד יכתוב ע"י כולן משום דאין דרך העולם לכתוב כולם ממש וגם אין לו שום תועלת בכתיבת כולן יותר משיכתוב אחד מהן משא"כ בהולכה שיותר משתמר הדבר ויותר בטוח כשיוליכוהו כל העשרה משיוליכנו אחד והוא לבדו וה"א דע"י כולן לא סגי ואי אשמועינן הולכה דבאומרו כולכם וכו' סגי במעמד כולן משום דא"א לצייר בשכל שיקפיד על שכולן יוליכוהו ממש דהיינו שכל אחד יאחזנו בידו ויהיו כולן תפוסין בו בשעת ההולכה לכך אמדינן דעתיה דבמעמד כולן קאמר משא"כ בכתיבה כשאמר כולכם כתבו הייתי אומר דכיון דהקפיד לומר כולכם קפידתו היא שכולם יכתבוהו דהיינו שיכתוב כל אחד שיטה אחת דאפשר ואפשר הוא קמ"ל: