מעשה רקח על הלכות גירושין ט:כה

נתייחד עמה וכו'. דברי רבינו צריכים ביאור וכבר עמדו עליהן קמאי (ובתראי) ז"ל והרמ"ך ז"ל וכבר ה"ה נתעורר בכל זה ע"ע ולעד"ן אין ספק שהקו' שהזכיר רבינו לא קאי אלא אריש דינא להכריח שלא ינתן ומ"ש אח"כ ואם כתבוהו ונתנוהו לה וכו' אינו נקשר עם הקו' וזהו כוונתו שלא החליט הדין בתחילת דבריו ואח"כ שיביא הקו' וכו' כדי להודיענו שאין גזירת הדין דהיינו שאינו גט יוציא מהקו' ועיקר מה שיש להעמיק בדברי רבינו דאיך כתב דאם כתבו ונתנו לה אינו גט הרי כיון שאין כאן אלא יחוד ואנו מסופקים אם בעל או לאו א"כ אינו אלא ספק אם בטלו או לא בטלו וכיון שכן איך יתן הדין לומר שאינו גט כלומר שמה"ת אין כאן גט ומה שעלתה מצודתי החלושה שרבינו הוציא דין זה מההיא דפרק כל הגט (גיטין דף כ"ט) דרמי מתניתין אהדדיה תנן המביא גט בא"י וחלה ה"ז משלחו ביד אחר ורמינהי אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו ותנו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אינהו הן אבל לשליח לא אמר אביי התם טעמא מאי משום בזיון דבעל הכא בעל לא קפיד וכו' ע"כ. ופירש"י מפני שעליו לכתבו ואינו רוצה שידעו שהוא אינו יודע לכותבו והקשה עליו הריטב"א ז"ל הובא בס' עדות ביעקב סי' ח"ל דאינו מחוור דהא תנן האשה כותבת את גיטה וכו' (גם התוספות הקשו כן ותירצו ע"ע) והנכון כמ"ש ר"ח ז"ל שפי' בזיון דבעל שהוא קפיד שאינו רוצה שידעו הכל בגירושין ודוקא הכא הוא דקפיד משום דאכתי לא אכתיב גיטא ואפשר דלא מגרש לה אבל בשליחות כיון דאכתיב גיטא לא קפיד שהוא גמר לגרשה עכ"ל אלמא נראה דאף במידי דקפיד הבעל מפני שאינו רוצה שידעו הכל בגירושין דוקא היכא דאכתי לא אכתיב גיטא וכו' מפני שאפשר דלא מגרש לה וא"כ עלה בידינו דבאיכא תרתי שהוא ע"י שליח ועדין לא נכתב יש לנו לחוש לבזיון הבעל ודוק מינה ואוקי באתרין שאם נתייחד עמה אחר שאמר לכתבו וליתנו לה ודאי שהוא מבטלו באותו יחוד פן יתבזה ברבים אחר שיכתבו ויתנו לאשה שיתגלה הדבר למפרע שנתייחד עמה ביני וביני וכדי להקל מעליו זה הבזיון הוא מבטל השליחות להדיא דאז אף אם ידעו הכל שנתייחד עמה וכו' אין קפידה בדבר מכיון שהייחוד היה קודם כתיבת הגט וכל שחז"ל הרשוהו לבטל אין כאן שום בזיון משא"כ אם לא היה מבטלו כאמור וכיון שכן יש לנו לדון ולומר שבודאי בטל זה השליחות ואם אח"כ כתבוהו ונתנוהו הוא בטל מ"הת ודאי שהרי כבר בטלם ונלע"ד כפתור ופרח. ועם כי נראה שרבי' פסק כתירוצא דר"י דמילי לא ממסרן לשליח כמ"ש ממ"ש פ"ב גבי אומר אמרו וכו' מ"מ דברי אביי ס"ל ז"ל דלא נדחו וק"ל וע"ע להרש"ך ח"ב סי' קפ"ט והרל"מ והמש"ל פ"ג בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ע"א כתב דס"ל לרבינו כאן שהגט בטל משום שנקרא מזוייף מתוכו כיון שידעו העדים שנתייחד עמה ושבח הדבר הרבה ולעד"ן אין לו יסוד ע"ע: