מעשה רקח על הלכות גירושין ח:יד

ה"ז גיטך והנייר שלי וכו'. כתב ה"ה ז"ל ויש שם בעיא על דין זה וכו' ע"כ. ותמיהא מלתא טובא שהזכיר הבעיא ולא נרגש שרבינו השמיטה דהתם דף ך' אהך ברייתא בעי ר"פ בין שיטה לשיטה ובין תיבה לתיבה מאי תיקו. ותיפוק לי דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ל"צ דמעורה ופי' רש"י דמעורה במקצת שהיו בו אותיות ארוכין המגיעין משיטה לשיטה וכו' ע"כ נמצא דבמעורה הוא דמבעיא ליה לר"פ וסלקא בתיק"ו והו"ל ספק מגורשת ורבינו השמיטה גם הרי"ף בפ' מי שאחזו הזכיר הברייתא כצורתה והשמיט הבעיא ואתמהא ותו ק"ל על הטור סי' קמ"ג שכתב דבין שיטה לשיטה ובין במעורה וכו' אינה מגורשת ע"כ והוא תמוה ביותר שהשוה בין שיטה לשיטה למעורה ובגמרא משמע דבין שיטה לשיטה פשיטא דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ותו דבמעורה פסק דאינה מגורשת ומהגמרא משמע דהיא ספק מגורשת וכבר ידוע שיש חילוק גדול בין אינה מגורשת לספק מגורשת גם על הרב"י ז"ל יש לומר שלא די שלא נרגש מכל זה אלא שהביא דברי הר"ן שכתב דבמעורה הוי ספר אחד ע"כ וכלומר דזה הוא ספיקו של ר"פ ואתמהא שהטור לפניו ז"ל שכתב שאינה מגורשת. אמנם ראיתי בב"ה שלו שכתב אחר דברי הר"ן וז"ל ומ"ש רבינו בכולן אינה מגורשת אינו מכוון דהו"ל למימר על הנייר שבין השיטות שאם היו אותיות הגט מעורות זו בזו שהיא ספק מגורשת דהא סלקא בתיקו ע"כ. אך לא ידעתי למה לא נרגש מדברי הר"ן ז"ל ורבינו ז"ל שהשמיטה לגמרי והרב כנה"ג בהגהת הב"י אות כ"ח כתב דהרב אלגאזי ומהר"ר זרחיה ז"ל תירצו דתירוצא דתלמודא ל"צ דמעורה שינויא דחיקא הוא והאמת הוא דאפי' דמעורה אינה מגורשת והר"א די למידינ' כתב דס"ל להטור דנפשטה בעיית ר"פ מדאמרינן פרק המביא תניין יצא זה שמחוסר קציצה ונתינה וכו' ע"כ והדוחקים מבוארים למעיין גם בש"ות שער אפרים סי' קנ"ו עמד בקושיא זו ותירץ בשני פנים הא' עמ"ש הרב דבעיית ר"פ היינו מטעם דשייר בגט ומשום כרות גיטא וכו' ואנן קי"ל דבעינן גט כריתות ממש וכו' ולעד"ן זה הקושיא מבוארת דהרשב"א ז"ל לא כתב דנסתפק ר"פ בעיקר הדין אלא אם זה נקרא שיור או לא וכבר העיר הרב שהוא דוחק עוד תירץ ז"ל שדעת ר"פ בבעיא זו משום דס"ל כרב אדא בר אהבה פרק מי שאחזו דבעינן שהתנאי והמעשה לא יהיו בדבר אחד ואנן קי"ל כרב אשי דכל האומר ע"מ כמעכשיו הוא ופלפל בדברי הטור ע"ש וקרוב לתירוץ ראשון של הרב ז"ל תירץ הרב לחם יהודה נר"ו ע"ע אך לעד"ן התירוץ השני נראה יותר. וקרוב לו כתב הרב מכתב מאליהו בשער ח' סי' ט"ו ע"ע אף שלא ראה דברי הרב הנ"ל ובזה יתישבו קצת דברי ה"ה ז"ל: