מעשה רקח על הלכות גירושין ד:יח

ה' שכתבו וכו' כגון שכתבו וכו'. הנה ראיתי להרש"ך בביאורו לדברי רבינו שכתב וז"ל ודע שמ"ש אם כתבוהו בכלל כגון שכתבו פ' גרש לפ' ופ' לפ' וכן אמר כל אחד מהם לאשתו היינו שכתב פ' גירש לפ' אשתו וכן א"ל פטרית שבקית ותריכית יתיכי וכו' וסיים כל הגט ואח"כ יכתוב ופ' לפ' וכן א"ל וכו' ל"מ לאוקמתא דריש לקיש דגרשנו נשותינו ואח"כ פרטן פלוני גירש פלונית וכו' אלא אפילו היכא דלא כתב תחילה אנו פלוני ופלוני וכו' אלא פלוני גירש פלונית ופלוני פלונית דהיינו פסקינהו מעיקרא כ"כ הטור בשם הרמ"ה ורבינו כתב לשון הגמ' כמנהגו וסמך על המבין בדבר פשוט כזה דא"א להעלות על לב באופן אחר עכת"ד. הנה מה שהכריח מן הגמ' האמת נראה שכך נוטין דברי הגמ' אף דלא בא בפי' מ"מ הרי חזינן לרבינו דס"ל דר"י מודה לר"ל ולהכי פסק כי ההיא דגירשנו נשותינו ואח"ך פרטן כר"ל משום דאף ר"י מודה לו האמנם במ"ש ז"ל דא"א להעלות על לב באופן אחר אחרי המחילה הראויה פשטן של דברי רבינו בחיבורו מורה דבחלוקה זו איירי שכתב כל נוסח הגט פעם אחת לבד והיינו משום דזמן אחד לכולם ופרטן מעיקרא שפיר דמי ולא מקרי לה ולא לה ולחברתה ועוד דבחלוקה האחרת ביאר דאיירי בהשלים הגט והתחיל תחתיו גט אחר וכו' דזה מורה דמ"ש תחילה אינה במציאות זה שהשלים הגט וכתב תחתיו גט אחר אלא שכתב נוסח א' לכולן וכ"נ ממ"ש בפי' המשנה שכתב וז"ל כלל הוא זמן א' לכל כגון שיכתוב בשני בשבת גירש פ' לפ' ופ' לפ' וישלים שאר הדברים וטופס לכל א' וא' והוא שיכתוב זמן לכל א' וא' והוא שיאמר בא' בשבת גירש פ' לפ' וישלים הגט ועוד יתחיל ויאמר וכו' ע"כ. הרי שם בפי' המשנה דעתו מבוארת דמדכתב ברישא וישלים שאר הדברים היינו נוסח הגט ואין לומר נוסח לכל אחד ואחד שזה הוי דין הטופס שכתב בסיפא. ויש לדקדק עוד בדבריו שגם בחיבורו זו היא כוונתו מדהעתיק חמשה שכתבו גט אחד לה' נשים דתיבת אחד היא מיותרת אלא נראה שבא להורות דגט אחד לחוד קאמר דהיינו נוסח אחד וכן נראה מפי' הרע"ב והתי"ט שם הן אמת דלשון הטור סי' ק"ל נראה קצת שגם הוא הבין בדברי רבינו כפי' הרש"ך אמנם הרב"י שם לא רצה להבין כן אפילו בדברי הטור בדעת רבינו שהרי כתב דמפשט דברי רבינו משמע שלא כתבו אלא טופס א' לכולן וכו' אבל רבינו (שהוא הטור ז"ל) מפרש דכתבו כלל היינו וכו' שהוא לשון המשנה לא דקאי ע"ד רבינו ודו"ק וכ"ד הרב"ח ז"ל וכ"נ עיקר: אבל אם כתב וכו'. הרמ"ך וכבר כתב ה"ה משם הרמב"ן ז"ל דודאי מזוייף מתוכו אין כאן דכל שפיסולו ניכר הוא אין לחוש בו וכו' ע"ש: