מעשה רקח על הלכות גירושין ד:טז

נמחק או נטשטש. באלו לא ביאר ז"ל דהיינו דוקא בתורף אלא סתם הדברים ומשמע דבין בטופס בין בתורף קאמר ודמיא נמי לנקרע קרע ב"ד כנז"ל וכ"מ למהריק"א סי' ט' ודייק עוד ממ"ש ה"ה אבל ודאי בנטשטש ואינו יכול לקרות וכו' אינו כלום דהא לאו כתב הוא וכו' דמשמע דכולו או רובו קאמר ותמה ז"ל על מי שהכשיר מפני שהטופס אינו מה"ת דא"כ אם לא כתב אלא התורף בלבד כשר מה"ת זה לא יעלה על הדעת שאם אין שם תיבות קושרות הענין ומבינות שהוא מגרש אותה היאך תתגרש בו ועוד דהיאך אמרו שהזמן הוא מכלל התורף והרי אינו אלא מדרבנן משום בת אחותו או משום פירות אלא ע"כ יש בתורף דבר שהוא מדרבנן ויש בטופס דבר שהוא מדאורייתא וכו' ע"כ ולכאורה יש להק' על דבריו ממ"ש בירושלמי הביאו ה"ה ז"ל דאפי' לא כתב אלא אני פלוני מגרש את אשתי כשר ע"כ הרי דבתורף לבד היא מגורשת ולזה י"ל דהרב ז"ל מודה ואזיל בזה אלא שהכוונה על סדר הגט שתיקנו חכמים ז"ל ועליה קאמר שאם נמחקו או נטשטשו תיבות מן הטופס א"א להכשירו מפני שלא ישאר קשר לנוסח הגט וזהו מ"ש שאם אין שם תיבות קושרות הענין וכו'. האמנם ראיתי להפר"ח סי' קנ"ה ס"ק ל"ט שחלק על מהריק"א ז"ל ורצה להפיל כל דבריו ותחילה כתב דמה שדקדק מדברי רבינו דמיירי בנמחק או בנטשטש כולו או רובו ואפילו בטופס אינו דקדוק כיון שכתב רבינו אם בבואה שלו קיימת משמע דבתורף דווקא קאמר שאם אינו יכול לקרות אפילו אות אחת אינו גט וזהו שסתם רבינו ולא ביאר דאילו לדעת מהריק"א הו"ל לבאר דדוקא ברובו קאמר וכו' ולענ"ד דברי מהריק"א שרירין דכיון דרבינו לא כלל דין זה עם ההיא דמחק בו אות או תלה בין השיטין ואדרבה סמכו לדין נקרע קרע ב"ד מבואר הדבר דסתם קאמר בין בטופס בין בתורף ובכל התורה כולה קי"ל רובו ככולו וא"צ ביאור מכ"ש שכבר כתב מהריק"א הטעם משום קשר הענין וא"כ אין לשנות בין הטופס לתורף. ומ"ש הפר"ח ואם לאו שאינו יכול לקרות אפילו אות אחת אינו גט הוא תמוה דמשמע שאם יכול לקרות אפילו אות אחת או מיעוט התורף ה"ז גט אתמהא אלא ודאי דבעינן רובא וקשר הענין וכו' ודברי הפר"ח שכתב דכיון שכתב אינו גט כבר ידוע לכל דטופס אינו מן התורה וכו' קשה עוד דא"כ למה הוצרך לרבינו לפרש בדין מחק בו אות או תלה בין השיטין הו"ל לכתוב סתם ולכתוב אינו גט וכבר ידוע דבתורף דוקא קאמר שהוא מן התורה ומה שהשיגו ממ"ש מדברי ה"ה דכוונתו דכיון דאותו מקום מטושטש ואינו יכול לקרות נמצא חסר מן הגט אותם האותיות ואין כאן הכרח דמיירי בנטשטש רובו וכו' ע"כ אינה השגה דדברי ה"ה אהמשך דברי רבינו קיימי וכיון שכתב דהא לאו כתב הוא משמעותו דכולו או רובו קאמר. ומה שתמה עליו עוד מה שדחה דברי האומרים שהטופס הוא מדרבנן דודאי כן הוא האמת וכו' לענ"ד כוונת מהריק"א גם כן לומר שעיקרו מדרבנן אלא שקראו דאורייתא כלפי קשר הענין שיש בו דברים שצריכים קישור עם התורף כמו שהקדים דבריו שם ולפיכך כתב אלא ע"כ יש בטופס דברים שהם מדאורייתא וכו' ומה שיש לתמוה על הפר"ח ז"ל למה שהשיג על מהריק"א שנסתייע מהתוספתא דתני נמחק או נטשטש בהדי נקרע קרע ב"ד וכתב עליו דליתא דאף בנקרע קרע ב"ד מילתא דפשיטא שאינו בטל מן התורה זולת בתורף ולא בטופס וכו' ע"כ. ואחרי המחילה הראויה מלבד שכבר הוכחנו דמדברי רבינו מבואר יוצא דבקרע ב"ד בין בטופס בין בתורף קאמר עוד ראיה חותכת ממ"ש רבינו פ' כ"ג דמו"ל דשטר שנקרע קרע ב"ד פסול ולא חילק בין מקום הטופס למקום התורף והרב פר"ח ז"ל לא אישתמיט בשום מקום לכותבו רבינו כמ"ש בנמחק בו אות או תלה בין השיטין ודו"ק: