מעשה רקח על הלכות גירושין ד:י

וכן צריך שיהיה הכתב מבואר היטב. כבר ראיתי להמש"ל שכתב וז"ל ז"ל הריב"ש סי' ז' גם יש שא"צ גרירה בתיקונם רק להוסיף מעט בצורת האות כגון כפי"ן בתי"ן עכ"ל וז"ש הרב שא"צ גרירה זולת להוסיף מעט בצורת האות קשה הוא בעיני דכפי"ן שעשאן בתי"ן או דלתין רישין לא סגי בלא גרירה דהיינו כל מה שנכתב בפיסול דאי לא הוי חק תוכות עיין למהרלנ"ח סי' ח' וצ"ע עכ"ל לא ידעתי מי הכריחו לפרש דברי הריב"ש ז"ל דהיינו שהיה לו לכתוב כ"ף וכתב בי"ת דכיון דלשון הריב"ש הוא להוסיף מעט וכו' כוונתו מבוארת דהיינו להוסיף בכ"ף התג הקטן ש"פ הבי"ת וכ"נ שהבין הב"י א"ח סי' ל"ב הביאו המג"א ס"ק כ"ד ושכ"כ הרי"א ז"ל דאם כת' דל"ת דומה לרי"ש מותר לתקנה בקולמוס וכו' וה"ה מבי"ת כ"ף ע"כ. ועוד אני אומר דאף בכ"ף שעשאה בי"ת אף את"ל שהוא פסול ואין התיקון בקולמוס מועיל ה"ד בתפילין ומזוזות דקפדינן אכסדרן אבל בס"ת וגט פשיטא שהוא כשר כמבואר בב"י שם ומעתה הנה נתיישבו דברי הריב"ש ז"ל בשופי מכ"ש שי"ל עוד דהריב"ש לא ס"ל כמהראנ"ח ז"ל עוד י"ל שדברי רלנ"ח בתפילין ומזוזות דבעינן כסדרן ודברי הריב"ש בס"ת ודו"ק: