מעשה רקח על הלכות גירושין יג:טו

כבר הודענו וכו' אבל אם אמר העד וכו'. בשלהי יבמות ת"ר מעשה באדם אחד שבא להעיד על האשה לפני ר"ט א"ל בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו א"ל אני והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור של זית ופסחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו אריה ישר כחך א"ל מנין אתה יודע שכך שמי כך קורין אותי בעירי וכו' לימים חלה ומת והשיא ר"ט את אשתו ופריך תלמודא ור"ט לא בעי דרישה וחקירה והתניא וכו' ודקדק עליו שנים שלשה פעמים וכיון את דבריו והשיא ר"ט את אשתו ומתרץ תנאי היא דתניא אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה ר"ע ור"ט אומרים בודקין וכו' ע"כ ולכאורה היה נראה פשוט שרבינו הוציא דין זה מעובדא דר"ט לפום ל"ק דברייתא שא"ל בני היאך אתה יודע וכו' דכיון שא"ל היאך אתה יודע מוכח ודאי שלא א"ל ששמע מאחרים אלא שראה או ידע ולכך א"ל ר"ט היאך אתה יודע ומזה הוציא רבינו דינו שכשאומר אני ראיתי שמת שואלים אותו וכו' ופוסק כהך ל"ק דא"צ דרישה וחקירה בעדות נשים אך אמנם ה"ה ז"ל נראה דרוח אחרת אתו שכתב ונראה שרבינו הוציא זה ממ"ש שם מעשה באדם אחד שבא להגיד עדות אשה לפני ר"ט א"ל בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו וכו' ודקדק עמו ב' וג' פעמים וכיוין דבריו והשיא ר"ט את אשתו וא"ש שתנאי נינהו דתניא אין בודקין עידי נשים בדרישה וחקירה ר"ט ור"ע אומרים בודקין וכו' ואע"ג דקי"ל כת"ק וכו' ע"כ ל"פ אלא בדרישה וחקירה אבל לומר כיצד כ"ע מודו דאלת"ה לימא ת"ק אין בודקין כלל וכו' ע"כ הרי שלא הכריח דעת רבינו אלא מכח דלא תני ת"ק אין בודקין כלל וכיון שכן ק' תרתי חדא דמה הוצרך להביאו מכח דקדוק כיון שמגוף המעשה של ר"ט הוה יכול להכריחו ועוד דא"כ למאי נ"מ הזכיר המעשה כלל כיון שלא הוציאו אלא מדקדוק דברי ת"ק ואפשר דהה"נ שכוונת ה"ה ז"ל להכריחו מכח אותו מעשה הראשון המוזכר בברייתא דמוכח מיניה דלא בעי דרישה וחקירה אלא משום שיש לדחות דהתם העד לא דיבר מאומה ואפשר שהאשה באה לפני ר"ט וא"ל שמצאה עד שמעיד על מיתת בעלה וכשבא העד לפני ר"ט קודם שיתחיל לדבר א"ל ר"ט היאך אתה יודע וכו' כפשט לשון הברייתא וכיון שכן אין זה ענין לדינו של רבינו באומר אני ראיתיו שמת לכך הוצרך לצרף לו לשון הת"ק וכו' אף שגם בזה יש לדחות דאגב דנקט בר"ע ור"ט דבודקין עדי נשים בדרישה וחקירה נקט נמי בדברי הת"ק הך לישנא ואיך שיהיה אכתי איכא למידק דכיון שכוונת ה"ה להכריח דעת רבינו דאף דלא בעי דרישה וחקירה מ"מ כיצד וכו' בעי מעתה למה הביא ההיא דדקדק עמו ב' וג' פעמים דמשמע דבעי למימר דהיינו הכיצד שכתב רבינו הלא מזה המעשה הוכיחו בגמרא להדיא דר"ט בעי דרישה וחקירה וזה שדקדק עמו ב' וג"פ היינו הדרישה וחקירה וכיון שכן כלפי לייא הוא. הן אמת שגם בדברי רש"י ז"ל שם נתקשיתי שכתב וז"ל דרישה בדיקה כה"ג לכוין את דבריו וחקירה באיזה יום ובאיזה שעה ע"כ וק' טובא דבגמרא הק' ור"ט לא בעי דרישה וחקירה והתניא מעשה וכו' ודקדק עליו ב' וג"פ וכיון את דבריו וכו' דמשמע דמזה המעשה מוכיח דר"ט חקר ודרש דאלת"ה מאי פריך ועוד דמשני תנאי היא ואם איתא הא הויא סברא שלישית דהרי ר"ט לפום ל"ב לא עשה אלא דרישה ואם נאמר דכוונת רש"י לפרש מאי דרישה ומאי חקירה ומלתא דפשיטא היא דכיון דר"ט דרש מכ"ש שחקר דהרי חקירות חמירי מהבדיקו' כדאיתא בפ"ה דסנהדרין דבחקירות אם אמר אחד איני יודע עדותן בטלה ובבדיקות עדותן קיימת זה אינו דכיון דעדות אשה הוא אפשר דבדרישה סגי ומוכרח שנאמר דקים ליה לתלמודא דר"ט תרתי עבד דרישה וחקירה תדע דהכי קתני בהדיא בברייתא דמייתי בתר הכי דר"ע ור"ט אומרים דבודקין עידי נשים בדרישה ובחקירה ובהכי ניחא לפירש"י ז"ל שלא נתכוון אלא לפרש אמיתות של הדברים כמבואר אך לה"ה ז"ל עדיין קשה דלמה הזכיר הא שדקדק עמו שנים ושלשה פעמים והקרוב אלי שה"ה ז"ל לא נתכוון בזה אלא להזכיר הסוגיא כולה בקיצור נמרץ ולכך כתב וכו' דקדק עמו וכו' כלומר גוף שני המעשים ושוב הביא דתנאי נינהו דתניא וכו' וזה נראה לענ"ד יותר נכון ופשוט ותמהני על הרב"ח ז"ל י"ד סי' י"ז ס"ק י"ד שעל מ"ש הטור דבעדות אשה אין צריך דרישה וחקירה וכו' כתב ז"ל מיהו כתב ה"ה ז"ל לפרש להרמב"ם דאע"ג דאין צריך דרישה וחקירה מ"מ צריך לשאול אותו ב' וג' פעמים היאך ראית שמת והכי משמע מעובדא דר"ט סוף יבמות ממה ששאל ודקדק עם העד ב' וג' פעמים וכיון דבריו אז השיא את אשתו והכי נקטינן עכ"ל. ודברים אלו מרפסן אגרי כמבואר חדא שייחס לה"ה מה שלא כתב ז"ל ואף אם נאמר שהבין כן ממה שהזכיר ההיא שדקדק עמו ב' וג' פעמים הלא לא הביאו אלא דרך אגב ולא לומר שכן סבור רבינו דאם איתא הו"ל לה"ה לבאר או בתחילת דבריו או בסופן דבעי ב' וג' פעמים ועוד שדקדק עמו ב' וג' פעמים היינו שהחליף לו הדברים כדי לבודקו אם אומר אמת כדאיתא התם בגמרא וזה הוי דרך דרישה וחקירה ולא דרך שאלה והיותר תמוה ממה שסיים והכי משמע מעובדא דר"ט דסוף יבמות ממש כאילו הוא בקיאות חדש והן הן דברי ה"ה ז"ל ועוד דמבואר להדיא בגמרא דהך דבדק ב' וג' פעמים הכוונה להכריח דר"ט בעי דרישה וחקירה ותרי תנאי אליבא דר"ט כמבואר וכעת צל"ע. ודע דהרי"ף והרא"ש ז"ל פסקו שם בשלהי יבמות דבעידי נשים אין צריך דרישה וחקירה וכ"פ הטור בנו שהזכרנו דבריו ז"ל אמנם בקיצור פסקי הרא"ש שם כתוב דהלכתא גם בעדות אשה בעי דרישה וחקירה והוא תמוה כמבואר והקרוב אלי שט"ס הוא וצ"ל לא בעי וכו' ומסכים הולך למ"ש בפסקיו ולדברי הטור עצמו שהוא חבר קיצור פסקי אביו ז"ל:

שואלים אותו היאך ראית ובמה ידעת שמת. נראה פירושו איך ראית שמת או על מטתו או שלא על מטתו והגם שראית איזה ראיה ודאית יש לך שמת ודאי אמנם לא ידעתי מנין הוציא רבינו אלו השתי שאלות דנראה שהיה די כשיאמרו לו במה ידעת שמת א"נ היאך אתה יודע כלשון הבריית' ואולי משום שהכל הולך אל מקום אחד כי היכי דלא לימא בדדמי כמ"ש אח"ז כתב כן: