מעשה רקח על הלכות גירושין י:כג
Maaseh Rokeach on Divorce 10:23 · מעשה רקח על הלכות גירושין · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל אם נשתטית אינו מוציאה עד שתבריא. מדקדוק הלשון נראה דיש רפואה לחולי זה אלא שאינו יכול להוציאה עד שתבריא דאל"כ עד שתבריא הוא מיותר גמור אלא ודאי נראה שבא להשמיענו דאף אם יש רפואה לחולי זה מ"מ אינו יכול להוציאה ומינה נמשך ג"כ שאינו חייב במזונותיה ולא בשאר וכסות וכו' וכיון שכן מ"ש רבינו אח"כ ואינו חייב לרפאותה ולא לפדותה היינו בהכרח אפי' במציאות שיש לה רפואה ולזה השיג הראב"ד דאם בת רפואה היא למה לא יהא חייב לרפאותה וכו' ע"כ ולזה הליץ ה"ה ז"ל על רבינו דחיליה מדין אשה שחלתה וכו' שכתב פי"ד דאישות ע"ש ומזה ק"ל על הפר"ח ז"ל א"ה סימן קי"ט ס"ק י"ג שכתב שאפשר דל"פ הרמב"ם והראב"ד ז"ל דהרמב"ם איירי בסתם שוטה שאין לה רפואה וכו' ואינו חייב לרפאותה דקאמר היינו כגון שחלתה במיני חולאים אחרים אבל הה"מ הבין וכו' ע"כ. וקשה דמכח הדיוק של עד שתבריא מוכרח להבין כמ"ש ה"ה ז"ל כאמור שוב ראיתי להרב"ש וס' ג"פ ז"ל שהזכירו דעת זה של הפר"ח בשם אחרונים ז"ל והנלע"ד כתבתי:
ומאכילה ומשקה משלה. הנה ה"ה ז"ל הביא ראיה לדברי רבינו ממ"ש בפי"ד דהל' אישות דהאשה שחלתה וא"ל הריני מגרשך ואתן לך כתובה שומעין לו וכאן ודאי היה רוצה זה לגרש אלא שחז"ל מנעוהו לגרש אבל בחיוב ממון לא חייבוהו וכו' וע"כ דמאכילה ומשקה משלה דקאמר היינו מכתובתה בין מנ"מ בין מנכסי צ"ב דומיא דאשה שחלתה וכו' אך ראיתי להכנה"ג סי' קי"ט בהגהת הטור אות מ"ו שכתב בשם הר"ם מטראני ח"ב סי' כ' דמשלה דקאמר היינו מנכסי מלוג דבנצ"ב שחייב באחריותן לא מיקרי שלה וכו' ע"ע וכעת אין הספר מצוי בידי לראות אם כתב כן אע"פי דדברי ה"ה ז"ל אין נראין כן ושם כתב עוד שאם כלה כל מה שהיה לה יזון אותה הבעל משלו ע"ע והכי מסתברא דהרי אכתי אגידה ביה שהרי לא גירשה וק"ל:
ואינו חייב לרפאותה. כבר כתבנו לעיל שנראה העיקר כדברי ה"ה דבחולי השטות קאמר בין יש לו רפואה בין אין לו רפואה ואם נחלית בחולי אחר חוץ ממנו אתי במכ"ש דכיון שאנו פוטרים אותו מלזונה וכו' מפני שהיא שוטה ואפילו ברפואתה אינו חייב מכיסו מכ"ש בחולי אחר ועמ"ש לעיל ומ"ש רבינו שאם גירש ה"ז מגורשת כתב הראב"ד ז"ל והוא שיודעת לשמור גיטה וכתב ה"ה שגם רבינו מודה לזה וקיצר כאן מפני שסמך לו עמ"ש פ"ב בדין הקטנה וכו' ע"כ ומחמת זה פרש"י בקידושין דמ"ג דקטנה הרי היא כשוטה וכו' ע"ש. ועוד נלע"ד דרבינו כתב בפ"א דאם נתנו לה כשהיא ישנה ונעורה והרי הוא בידה אינו גט ומדכתב אינו גט ש"מ דמה"ת קאמר והרי הדברים ק"ו דהתם הו"ל ראוי לבילה ואפ"ה הוא בטל מ"הת מכ"ש בשוטה שאינה ראויה כלל ואיך יתכן שתהיה מגורשת אפי' בדיעבד אמנם הרב מגדל עוז כתב דמהירושלמי פרק חרש משמע דאף באינה יודעת לשמור גיטה אם גירשה הרי היא מגורשת ושכן דעת רבינו ע"כ וסברת הירוש' הלזו הביאה ג"כ ריא"ז שם אך אין נראה כלל ועיין להרב"ח ז"ל והכי מסתברא ודאי דאיך יפקיע הגט כשהיא שוטה גמורה לקידושין שקיבלה כשהיתה פקחת: