מעשה רקח על הלכות גירושין י:יז

המגרש וכו'. יש להסתפק אם אחר שגירשה נשאת או נתקדשה לאחר ומת או גירשה ושוב בעלה זה הראשון שהרי היא עליו בבל תשוב מה דינו מי נימא דכיון דקדושין תופסין בחייבי לאוין כמ"ש רבינו פ"ד דה' אישות ה"נ צריכה גט א"ד כיון שיודע שאינו מותר לו להחזירה לא בעל אלא לשם זנות וכן נראין דברי רבינו שכ' הואיל ואשתו היתה ה"ז בחזקת שהחזירה דזה נראה שפת יתר דהיה די באומרו הואיל והיתה אשתו אלא נראה שבא להודיענו דמפני שהותר לו להחזירה גמר ובעל לשם קדושין שוב מצאתי להכנה"ג סי' קמ"ח שכתב כן בשם ריא"ז פ' מי שאחזו ועוד האריך בזה הפרט ע"ע:

שחזקה היא וכו'. נראה פשוט שגם לגבי הנבעלת אמרינן הכי דהא אין האשה מתקדשת אלא לדעתה והשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ועיין להרב בני חיי א"ה ס"ס ט"ל: