מעשה רקח על הלכות גירושין י:טז

ולעולם וכו' ויתקרב לחליצה. כתב ה"ה ז"ל שם ביבמות פ' ב"ש בגמרא ע"כ. והכי איתא התם דף ק"ט תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בג' דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם ד"א כאילו פוגע בערוה וכו' משמע דס"ל לאבא שאול דמצות חליצה קודמת וכן אמרו שם דף ל"ט דאהא דתנן פ"ק דבכורו' מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום א"ר בר חמא א"ר יצחק חזרו לומר מצות יבום קודמת למצות חליצה א"ל ר"נ בר יצחק אכשור דרי מעיקרא סברי לה כאבא שאול ולבסוף סברי לה כרבנן דאמרי יבמה יבא עליה מ"מ וכו' וכיון שכן יש לתמוה הרבה שרבינו בפ"א דה' יבום פסק להדיא דמצות יבום קודמת למצות חליצה וזה הוי כרבנן דפליגי אאבא שאול וכן הק' הרל"מ ז"ל ובתחלת המחשבה הייתי רוצה לומר דאף דפסק כאבא שאול מ"מ לאבא שאול גופיה מודה הוא דבסתם מצות יבום קודם כפי סדרן של כתובים ובהכי הוה ניחא טפי אך רואה אני שכפי דברי ה"ה ז"ל אין קיום והעמדה לדברים אלו שהרי כתב שם שכן מבואר בהלכות ובפ' החולץ פסק הרי"ף ז"ל להדיא כרבנן וגם רבינו בפי' המשנה פרק קמא דבכורות כתב להדיא דאין הלכה כאבא שאול אלא כרבנן דפליגי עליה וכ"כ בסה"מ עשין רי"ז וכן משמע דס"ל ג"כ בחיבורו שהרי לא הזכיר דברי אבא שאול דאם כנס לשם נוי או ד"א דהוי כפוגע בערוה ש"מ דכחכמים דוקא הוא שפוסק וא"כ איך הזכיר כאן דברי אבא שאול וזיכה שטרא לבי תרי ומן התימה על ה"ה ז"ל שהוא הנאמן ביתו של רבינו וכתב כאן שהוציאו מהגמרא דיבמות פב"ש בגמ' שהוא כאבא שאול ממש אין זה אלא פלא ועמ"ש שם בע"ה: