מעשה רקח על הלכות גירושין י:יב

המוציא את אשתו וכו'. פרטי דין זה ביארו רבינו בפי"ד מהל' אישות דין ט"ו ובר"פ ט"ו שם ע"ע ועיין בהרמ"ך ובדברי ה"ה ז"ל תתורץ הקושיא הראשונה ועל השניה כבר עמד עליה הרב"י ז"ל א"ה סי' יו"ד ע"ש אף שבפי' המשנה פסק דבעינן תנאי כפול ועיין להרב אלשיך סימן ע"ח שהסביר דעת רבינו בזה בטוב טעם ודעת הן אמת דה"ה ז"ל הכריח דרבינו פוסק כלישנא בתרא דבין אמר בין לא אמר ונראה דההכרח האמיתי הוא ממ"ש רבינו אומר לו הודיעה וכו' שזה הוא לשון ל"פ דקתני צריך שיאמר לה וכו' דאילו לל"ק כדאמר לה קאמר כמבואר בגמרא וראיתי להרב"י סי' יו"ד שחלק על ה"ה ותפס במושלם דרבינו פסק כל"ק וכדעת רבו הרי"ף ז"ל והכריח ממ"ש רבינו וכן המוציא את אשתו משום איילונית וכו' דדוקא כדאמר קאמר וכו' ע"ע. ואף שאיני כדאי נראה דדברי ה"ה ז"ל בנויין על ההכרח כאמור ועוד שהרי כתב רבינו להדיא כדי לייסרה וכו' וזה אין שייך אלא לל"ב ומ"ש וכן גבי איילונית כבר ידוע מ"ש ה"ה שאין לחלק בה בין אמר ללא אמר דכיון שהוא מום גדול לעולם מצי לקלקלה ולפי' הרב"י ז"ל דדין האיילונית שוה בכל צדדיו לדין ש"ר ונדרים לא ידעתי איך שייך כדי לייסרה דהרי אם היה ברור לו כשלקחה שהיא איילונית הרי סבר וקביל ואם לא נודע לו הוי מקח טעות ודאי אלא צ"ל בהכרח שהדבר ספק והא ראיה שאח"כ ילדה וכיון שכן איך שייך שיתרה בה שלכך הוא מוציאה כדי לייסרה הרי אין בידה חטא ופשע וכ"ש ברואה דם בכל עת תשמיש דמנא ידעה קודם שתנשא לו אלא ודאי נראה דבשניהם חיישינן לקלקולא ובין אמר בין לא אמר קאמר גם הרש"ך ז"ל ח"ב סי' כ"ה הבין כדברי ה"ה אלא שנתקשה באיזה דקדוקים שבקל יש ליישבם ע"ע ובס' ידי אליהו ז"ל כתב דרך אחר בכוונת רבינו ולעד"ן דברי ה"ה ז"ל עיקר: