מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת ה:ב

ליבן שפוד וכו'. הרואה יראה שדברי רבינו אינם מכוונים לדברי הסוגייא דפ"ק דחולין דף ח', ומרן ז"ל יישב דמאי דקאמר דברזייה מברז היינו שראש השפוד לא היה דק אלא עב וכו' ובעיין בשראש השפוד דק ואילו היה חד כחודו של סכין פשיטא לן דחידוד קדים וכו' ע"כ. והקושי מבואר דעם כל זה הרי בגמרא סיימו דהיינו חידוד ורבינו כתב דאם היה ראשו חד ה"ז ספק ולפי דברי הש"ס בראשו חד אין כאן בעיא דהוי דומיא דליבן סכין וכו', ואף אם נאמר דרבינו לא היתה בגירסתו דהיינו חידוד מ"מ עדיין הוא מגומגם ובס' דמשק אליעזר ז"ל האריך בזה וכתב דברזייה מברז היינו שנקבו בנקב שיש בו חיסרון וחידוד היינו נקב שאין בו חיסרון עיי"ש וגם זה הוא מגומגם דסתם שריפה והכאה בבשר אדם ע"י ליבון שפוד פשיטא דעושה חיסרון בבשר ובס' תורת חיים ז"ל כתב קרוב לפי' מרן ז"ל עיין עליו ובדפוס מגדל עוז כתוב אם היה ראשו כדור ועיין להדמ"א ז"ל: