מעשה רקח על הלכות מילה ב:א

אפילו ערל וכו'. נראה דהך ערל דהיינו שמתו אחיו מחמת מילה רוצה לומר שהוא גדול אלא שעדיין לא נתחזק כחו מפני שבטבעו הוא חלש אי נמי על ידי חולאים וכיוצא דאי מיירי בקטן הא תני ליה חדא זמנא ולא הוה צריך לתנויי דאי בתרתי לגריעותא דהיינו שהוא ערל וקטן כשר אין צריך לומר אם הוא קטן לחוד דאין סברא לומר דהוה אמינא דקטן סתם ימול אפילו במקום שיש אנשים דהא על כל פנים לאו בר חיובא הוא ולאפוקי מהט"ז יו"ד סי' רס"ד שפירש דהיינו קטן נמי עיי"ש דאחר המחילה אין נראה כלל.

אינו צריך למול שניה. נראה דרוצה לומר שאין צריך להטיף ממנו דם ברית דהיינו מילתו שניה והוה נראה לענ"ד פשוט אכן ראיתי להרב ב"י יו"ד סי' רס"ד שהביא מי שחולק עיי"ש ועיין למרן ז"ל ובספר גט פשוט סימן קכ"ג ס"ק א'.