מעשה רקח על הלכות מילה א:ז

גר שנכנס וכו'. יבמות דף מ"ו לעולם אינו גר עד שימול ויטבול וכרבנן עיי"ש. ודברי מרן שכתב אם יקנ' ט"ס הוא ונמחק. ובא"ד כלומר ומחללין צ"ל ואין מחללין. ובא"ד ורב כתנא קמא והדין עמו לפסוק כרבים כצ"ל ור"ל שהדין עם רב לפסוק כת"ק דהוו רבים לגבי רבי שמעון בן אלעזר. וראיתי בהגה כתב יד שהגיה לפסוק כרב ע"כ ולא ניחא לי מכמה טעמי אלא העיקר דכרבים צ"ל ודו"ק ובעיקר הדין כתב הכנה"ג סי' רס"ח בשם הרדב"ז דאינו יכול לברך שהחיינו בשעת המילה ומברך אותה אחר הטבילה ולהכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"כ ופשוט.

ואם מל וכו'. שבת דף קל"ה וכרבה ועיין למרן ז"ל.