מעשה רקח על הלכות ברכות ט:ה

דבר שהוא ספק וכו'. כ"כ התוס' שם דף מ"ג בשם הר"מ מקוצי ולאפוקי ממ"ד שכתבו התוס' שם שיברך שהכל דעל כולם אם אמר שהכל יצא ועיין להרב ב"י ומ"ש לעיל הל' ד'.

נכנס לחנותו וכו'. שם דף נ"ג וירושלמי פ' הרואה כדברי רבינו ומפרש בגמרא דלריחא נמי עבידי כי היכי דנירחו אינשי וניתו ונזבון מיניה ע"כ ופשוט דכל זה דוקא בנתכוון גם הוא להריח וכ"כ ז"ל.

נכנס ויצא וכו'. נראה דבזה אין שייך דעתו לחזור כדי שיפטר מלברך דהא בכל פעם הוא נהנה אמנם הרב מג"א ומגן דוד ז"ל כתבו דאין לברך כשדעתו לחזור עיי"ש.