מעשה רקח על הלכות ברכות ט:ו

השושנה וכו'. מדהזכיר אחר זה הוורד משמע דשושנה אינו וורד ומרן ז"ל נסתפק מהו שושנה לדעת רבינו עיין עליו ואף שידוע ששני מיני שושנים יש אחת אדומים ואחת לבנים מ"מ אכתי לא ידעינן איזה מהם קורא רבינו שושנה ואיזה קורא וורד או אם לאחת מאלו ועיין להר"ש פ"ה דכלאים משנה ח' שכתב דשני מיני שושנים הם עיי"ש וגם מין שלישי נמצא אצלינו מגוון אדום ולבן מעורב יחד.

נרגיס של גינה וכו'. שם דף מ"ג רב משרשיא אמר האי נרקום דגנוניתא מברכין עלויה בורא עצי בשמים דדברא בורא עשבי בשמים ופי' רש"י נרקום חבצלת השרון בהלכות גדולות. דגנוניתא הגדל בגינה ע"כ והרב ב"י משם הרשב"א כתב דשל גינה משקין אותו ונעבד וגדל ומתקיים אע"פ שעצו מתייבש אבל דדברא מתייבש כעשב והולך לו מג"א ז"ל.

ומי הוורד וכו'. אין להקשות דמאי שנא מברכת האכילה דמברכין על המרקחת של וורדים בורא פרי האדמה כמ"ש הרב ב"י סי' ר"ד והיינו טעמא דאין העלין שמהם עושים המרקחת מעיקר הפרי אלא הזרע שבתוכו הוא עיקר הפרי כמ"ש הכלבו ז"ל (אי נמי משום דהוו פירות האטד כדאיתא בסי' ר"ג וכ"כ הבאר הגולה סימן ר"ד) ובסי' רט"ז פסק הרב ב"י גופיה כדברי רבינו דעל מי הוורד מברכין בורא עצי בשמים די"ל דהתם לענין אכילה הקפידא היא שלא לברך בורא פרי העץ מפני שאינו פרי לא מפני שאינו עץ ודמי לדין הקני"לה שהיא קליפת עץ שמברכין על אכילתה בורא פרי האדמה כמ"ש שם סוף סי' ר"ב מפני שאף שהיא מעץ מ"מ אינה פרי משא"כ לענין הריח שאינו מזכיר פרי אלא העץ לבדו שפיר דמי דעל כל פנים עץ בשמים הוא ונכון. והנה מרן ז"ל הביא משם הרבינו יונה שהראב"ד ז"ל חולק בדבר וס"ל דעל מי הוורד והלבונה והמסטכי אינו מברך אלא בורא מיני בשמים ע"כ ובב"י שם הסכים כדעת רבינו והרא"ש ז"ל והרב כנה"ג כתב שם וז"ל ראינו אבותינו ורבותינו מברכין על וורדים ועל מי וורדים בורא עצי בשמים והקבלה והמעשה עמודי ההוראה מורי הרב בתשובה ח"ב סי' ל"ד ע"כ ועיין תשובה שלימה בשו"ת נאמן שמואל דף ב' שהכריח כדברי רבינו בין שהוורדים לחים בין יבשים וכן על מי אז"האר דהיינו פ"יאור דארא"נגי בלעז עיי"ש.