מעשה רקח על הלכות ברכות ו:ח

כל מים וכו'. משנה פ"ק דידים ומ"ש או ששרה בהם פתו גם זה שם ומלשון ששרה בהם פתו משמע דדוקא בנתכוון לזה הוא דפסלי אבל בלא כוונה משמע דלא מפסלי ודיוק זה איתיה נמי בלישנא דמתניתין ומ"מ ממ"ש בפירוש המשנה שם משמע דאף בלא כוונה כגון נתכוון לשרות בזה ונפל לשני מפסלי לדעת ת"ק דהכי הלכתא לגבי דרבי שמעון התימני עיי"ש וכן הרב ב"י או"ח סימן ק"ס סיים וז"ל וכן נראה דעת כל הפוסקים שכתבו דמים שנעשה בהם מלאכה פסולין ולא חילקו בין נתכוון ללא נתכוון ע"כ ומיהו בנפל הפת מאליו מסתברא דלא נפסלו דלא מצינו שהחמירו אפילו בלא נתכוון אלא משום דמקצת כוונה דהיינו כוונת שרייה מיהא איכא וגם לישנא דמתניתין ודרבינו הכי דייקי דשרה דנקטו היינו לאפוקי נפל מעצמו ותדע דאם לא כן לישמועינן חידושא דאפילו בנפל מעצמו נפסלו ומינה דכ"ש כשפסלן בידים ועיין לפי' מהר"ם שם ודבר זה נראה לענ"ד שהוא מוסכם מכל הפוסקים עיין עליהם. וכן מצאתי שוב להמג"א ז"ל.

הדיח בהם וכו'. גם זה שם וראיתי להרב עראמה ז"ל שנסתפק במי שמצנן המים במים אחרים כגון בימות הקיץ אי מקרי נעשה בהם מלאכה או לא והסכים שהוא כמו הדיח בהם כלים מודחים כיון שאינו משתנה מראיתם ע"כ. ואחר המחילה נראה לענ"ד דשניא דא מן דא דבהדיח כלים מודחים אינו צריך לאותם מים כלל אלא שמדיחם לנקותם יותר משא"כ במצנן שהוא צריך לאותם מים צורך גמור לקרר המים האחרים כדי שיהיו נוחים לשתותם לתוקף החום והרי מצינו להרא"ש ז"ל והביאו הרב ב"י או"ח דפסל מצנן יין במים ועל כרחך לחלק כדכתיבנא ומה לי יין מה לי מים.