מעשה רקח על הלכות ברכות ו:ד

עד הפרק. כן היא גירסת רבינו בברייתא דחולין דף ק"ו וכן היא גירסת הרי"ף ז"ל ועד הפרק מסתמא היינו עד סוף היד מקום חבורה עם הזרוע כסברת הרי"ף ז"ל וכ"כ מרן ובב"י סי' קס"א הביא דעת הרא"ש ודעימיה ז"ל דס"ל עד מקום חיבור האצבעות לכף היד וכתב המג"א שם שכ"כ הזוהר הקדוש פרשת עקב וברקנטי שם וסיים הרב ב"י דמי שמחמיר ליטול עד קנה של זרוע נכון להתנות ולומר שאינו מקבל עליו דבר זה בתורת חובה דשמא לא יזדמן לו פעם אחרת כל כך מים לא יצטרך להחמיר כמנהגו וכן ראוי להתנות בכל דבר שאדם רוצה להחמיר על עצמו וכ"כ ז"ל.

רביעית לכל שתי ידים. מעיקר הדין קאמר אמנם נכון והגון הוא לשפוך על ידיו יותר מרביעית בשופע דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפנאי מיא ויהבו לי מלא חפנאי טיבותא כדאיתא בשבת דף ס"ב וכן פסק הרב ב"י סי' קכ"ח.

וכל שחוצץ וכו'. מבואר בדברי רבינו פ"ט דמקוואות עיי"ש.

וכל העולה וכו'. מבואר פי"א דמקוואות בדברי רבינו שהם השלג והברד והכפור והגליד והמלח וטיט הנרוק ועיין למרן ז"ל.