מעשה רקח על הלכות ברכות ג:ח

הפת שפתת אותה וכו'. פסקא זו קשיא טובא מינה ובה וכבר עמדו בסוד דבריו גאוני עולם עיין למרן ז"ל שהאריך בזה ולהמגן דוד סימן קס"ח ובשו"ת תומת ישרים סי' כ"ח מצא גירסא בספר הבתים להרב הנכבד שמחק תיבת או הראשון או שניכר וכתב על זה שהיא הנסחא האמיתית ואין עליה ספק כלל והחושב למצוא פנים לנוסחא האחרת אחר שידע שיש נוסחא זו הוא חורפא יתירא ומחזי כיוהרא ע"כ. ולענין דינא הנכון לחוש לכל הפירושים וליטול ידיו ולברך המוציא על לחם גמור ואחר כך יאכל מאכל זה ויערב לו וכזה נוהגים החסידים ואנשי מעשה.