מעשה רקח על הלכות ברכות ג:א

חמשה מינין הם וכו'. פרק כל שעה (פסחים דף ל"ה) תנא כוסמין מין חיטים שבולת שועל ושיפון מין שעורים ע"כ. הקשה הרב לח"מ דאיך יתרץ רבינו קושיית התוספות שם שהקשו מההיא דהחטה אינה מצטרפת עם הכל חוץ מן הכוסמין וכו' ותירצו דאף קאמר וכו' ותירץ ז"ל דרבינו ס"ל דיותר הוא מין חטים ממין שעורים עיי"ש. ונראה לענ"ד דאין צריך לזה דרבינו הכא לא נחית להכי אלא לאשמועינן בענין הברכה דארץ חטה ושעורה דכתיבי בקרא כולל חמשת המינים וכיון דלהכי נחית ולא נפקא לן מידי לענין דינא חדא מנייהו נקט וכן מתבאר מדברי הטור או"ח סימן ר"ח ולא דמי לחלה לאצטרופי בנשוך דנפק"מ טובא ואין הכי נמי דיודה רבינו להתוספות דההיך תוספתא אף קתני וכן מצאתי למרן כסף משנה פ"ז דהלכות ביכורים שכתב בדעת רבינו כההיא מתניתא דאף קאמר ולא הזכיר דברי התוס' כלל מוכח להדיא דבדעת רבינו קאמר. אלא דקצת קשה לי התם שכתב מרן לעיל דרבינו ס"ל דרבי יוחנן בן נורי לאו לאיפלוגי אתנא קמא אתא אלא לפרושי וכו' וקשה דבפירוש המשנה שם כתב רבינו והלכה כר"י בן נורי ומדקאמר הלכה מכלל דפליגי ודו"ק.

וחמשה מינים האלו וכו'. בדברי מרן ז"ל נפלו טעיות הניכרים דבמקום דגן צ"ל תבואה ובמקום תבואה צ"ל דגן ועיין במתניתין פרק הנודר מן הירק (נדרים דף נ"ה.) ובמ"ש פ"ט דנדרים שכתב דפסק כת"ק ומוכרח עוד ממתניתין שהביא מרן גופיה דפ"ק דחלה ואין להאריך ולבאר כי פשוט הוא.