לוח ארז חלק ב תקכה

ליראיו והאיר עיניהם האנושיים בזוהר חכמת אלקים אף שהמרחק רב ביניהם. מכאן ואילך כבר הותרה הרצועה ויכולים הגדולים להשפיע לקטנים. וא"כ כוונת המדרש והכתוב שהתחלנו גלויי' שאמר וזאת הברכה זו תורה שלימד אותם אף שכבר הי' איש האלקים והשגתו ברום המעלה לפני מותו בכ"ז הי' בכחו ללמד ומאין בא לו הכח הזה ע"ז אמר ה' מסיני בא מעת אשר ה' האיר את עיני בשר באור תורת אלקים חיים אף שאין לך מרחק רב יותר מזה. מן בין האלקים ית' ובין האדם ע"כ אמר מי יעלה בהר ה' זה משה שכבר עלה למדרגה היותר עליונה האפשרית. ומי יקום במקום קדשו זה משה שנאמר של נעלך מעל רגלך כפי' המפרשים ז"ל שכבר התפשט לגמרי מחומרו וגושו. ובכ"ז ישא ברכה א"ת ישא אלא ישיא כנ"ל. ובזה י"ל סמיכות התורה סופה לתחלתה שלזה רומז הקרא ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים וגו' ולכל היד החזקה אשר עשה משה לעיני כל ישראל. הפליג הכתוב לספר אף שידעו ה' פנים אל פנים והוא השגה שאין למעלה ממנה בכ"ז ולכל היד החזקה כפירש"י התוה"ק אשר עשה ולמד להועיל לעיני כל ישראל כקטן כגדול תורה יבקשו מפיהו ואלפם בינה אף שרבים היו ביניהם שעיניהם לא ראו עוד אור החכמה וחדלו להשכיל בכ"ז הי' בכחו להאיר עיני כל ישראל בלי שום הפרש. ומאין בא לו הכח הנפלא הזה. לז"א בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כפרש"י בשביל התורה שנקראת ראשית וכפי' ת"י בחוכמתא. והוא כמו שאמרנו שע"י קבלת התורה ניתנה סגולה זו לעם סגולתו שאף הגבוה מעל יוכל ללמד את העומדים למטה הרבה ממדרגתו. לז"א בראשית ע"י התורה שנקראת ראשית ברא הקב"ה בריאה חדשה אשר לא הי' מעולם יהי' מכאן ולהלן את השמים ואת הארץ הגבוהים עד לשמים ומאירים כחמה בזוהר חכמתם בכ"ז יהי' מחוברים את הארץ וירדו עליונים למטה כנ"ל. וע"ז י"ל מ"ר שה"ש א'. מה נאוו לחייך בתורים אלו הרבנים צוארך בחרוזים אלו התלמידם. עפמ"ש בפ' ויגש דצוואר שהוא המחבר את הראש ואת הגוף מרמז על דבר שמחבר עליונים ותחתונים כי הראש הוא מקום השכל הנכבד העומד בראש והגוף הוא מושב לאברים הפחותים אשר משפט אדם ובהמה שוים בהם עיי"ש. ע"כ אמר מה נאוו לחייך בתורים אלו הרבנים שמלאו את ידיהם בתורה ובחכמה ביתר עז כפי' המ"ר שם בתורים בשתי תורות שבכתב ובע"פ ובכ"ז יהא בכחם להשפיע לתלמידים המתחילים בחכמה. וזהו צוארך בחרוזים שיהיה להם קשר המחבר עליונים ותחתונים כקשר של חרוזים אשר בו יהיו דברים שונים וגם הם שונין משנתם לתלמידים המקשיבים

וזאת הברכה בילקוט ומה בירכם הושיעה את עמך וברך את נחלתך. והוא פלאי הלא מפורש בקרא הברכה אשר בירכם ומה זו שאלה מה ברכה בירך אותם. ובתנחומא אשר בירך משה זה משה איש האלקים זה הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה. י"ל ע"פ שפירשתי הפסוק בפ' תולדות ויהי כי זקן יצחק ותכהנה עיניו מראות ויקרא לעשו בנו הגדול ויאמר בני. כי עשו הי' מרמה את אביו ומתחפש לפניו באדרת צדקות למען כחש ויצחק שחשבו שהוא צדיק ע"כ ראוי לברכה ואם יצחק הי' יכול להסתכל בעינא פקיחא על מעללי בנו הגדול לא הי' מחבבו כ"כ אבל אחרי שכהו עיניו מראות הי' סבור שעשו הולך בדרך תמים ע"כ קרא אותו בנו הגדול שהוא גדול במעלה ומדה. ויאמר בני התאמר והתפאר בו שהוא בנו אבל אם גם הי' מסתפק בצדקת עשו בכ"ז סמך לברכו אחרי ידעו שאם גם שהוא