לוח ארז חלק ב תקכב

כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב. י"ל עפמ"ש הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא וגו' ואהבת לרעך כמוך. וי"ל עפמ"ש באוה"ח ע"פ בראשית אות י"ז. שע"כ אז"ל כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין כיון שהוא מדבר מוסר ותוכחה מקרב לבו יבין וישמע גם נפש השומע וחדל יחדל מעשות כל רע אבל אם אין הדברים מתוך לבו של מוכיח רק גופו מדבר ואין נשמתו בו האיך תבין נשמת השומע לשון הגוף שהוא זר ומוזר אצלה עיי"ש. ולפ"ז אם לא ישמעו לקול מוכיח יש לדון שהמוכיח רק בשפתיו ידבר ולבו בל עמו. א"כ יקשה האיך אמרה תורה הוכח תוכיח ודרשו ז"ל אפילו מאה פעמים הלא כיון שלא שמעו לקול האות הראשון זה מוכיח שלא מלבו יצאו הדברים וא"כ מה לו להוכיח עוד הפעם הלא הוא לא ימס בשום פעם את לבב אחיו להחזירו בתשובה שלימה אחרי שגם נפשו לא מטוהרה אבל באמת זה אינו דהא ראינו צדיקים גדולים קדושי עליון אין דבריהם נשמעים בפעם הראשון וחס למרייהו לומר עליהם שדבריהם לא יצאו מלב טהור. אלא הטעם שאין דבריהם נשמעי' הוא בשביל שאז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים כי סר צלם מעליהם ונשמת שדי חלק ה' כבר יצאה מהם בעודם בחיים ורק נפש הבהמית תנחם ותנהלם בעמק הבכא ע"כ אינם שומעין לדברי צדיק ידבר בקול נשמת שדי אשר בקרבו חוצב להבת אש דת והרשעים רק זוחלי עפר ואין בהם חלק רוחני וא"כ איך ישמע גופם לקול אלקים חיים מדבר מתוך גרונם של צדיקים. והנה ואהבת לרעך כמוך פי' דוקא לאדם כשר כמוך אבל רשע מצוה לשנאותו והטעם ג"כ כי האהבה תכונתה בנפש ונפש בנפש יחדיו ידובקו באהבה רבה אבל לא יתכן שנפש תאהב את הגוף. ע"כ הרשע שאין לו נשמה האיך אפשר לאהוב אותו בנפש. וז"ש הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים ושלא תאמר שזהו חסרון המוכיח שהוא מורה שאין בו יראת שמים. וע"כ אין דבריו נשמעים לז"א ולא תשא עליו חטא כלומר ע"ז שאתה מוכרח להוכיח שהוא כמה פעמים לא תירא שזהו יעיד שיש בך המוכיח חטא וחסרון י"ש בהיותך מוכרח להוכיח יותר מפעם א'. לא כן הוא כי רק בנפשו של השומע הוא אין עוד נשמתו בו ע"כ לא ישמע גופו לקול נשמתך. והראיי' לזה ואהבת לרעך כמוך אבל לרשע אין אתה אוהב כי אין יתרון בו ונשמה באפו חדל ממנו א"כ גם בתוכחה כן הוא שהוא הגורם ולא אתה. וזהו כוונת מקרא שלפנינו כי ידין ה' עמו הי' מקום לומר שיחרה אפו גם על המוכיחים בעם כי בודאי ח"ו אין בהם יראת שמים אחרי שדבריהם אינם נשמעים. א"כ גם בעבדיו משרתיו עושי רצונו ישים תהלה. לא כן הוא. כי על עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד. אף שהש"י יראה כי אזלת יד המוכיחים להשיב את העם בתשובה. לא בהם החסרון ואפס. ואין זו הוכחה שהמוכיחים בעצמם הם אין ואפס אין יראת ה' נגד פניהם. כ"א מה שלא שמעו לתוכחת חיים בקרב חכמים הוא בשביל שאפס עצור ועזוב שבהם אשר יהיו ע"י דברי המוכיח נעצרים מהעבירות ונעזבים ונעזרים להלך באורח מישרים בהם אפס ואין נשמת שדי אשר תשמע לקול מלחשים מבתי הנפש אבל למוכיחים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב. ואפשר לומר בזה מ"ש ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים. כי לפעמים המוכיח ידבר מכח נשמתו ורוחו אבל השומע כל רוחו יוציא ורק אזני הגוף לו ולא יוכל לשמוע מאמר הנשמה. ולפעמים להיפך השומע ישמע בלב ונפש והמדבר לא יוציא הדברים מן הלב באמת ותמים ע"כ נשמת השומע לא תאזין לדברי הגוף כי בלשון עלגים ידבר ובלשון אחרת אשר הוא זר ומוזר לנשמה. ורק משם רבינו זכה וזיכה את הרבים שבעת בוא דברו שכינה מדברת מתוך גרונו וגם השומעים הטו