לוח ארז חלק ב תקכ

מאבותם אז ח"ו עתידה תורה שתשתכח מישראל. אבל באמת לא כן הוא כ"א מתים יחי' אל ברוב חסדו וכמו שיחי' מתי הגוף כן יחי' מתי הנשמה אשר כבר מתו מעץ החיים האמתי והם הרשעים שבחייהם קרויים מתים והבטיח הקב"ה שגם המה ישובו ויחיו חיי רוחני ולא ידח ממנו נדח. ועי"כ ברוך עדי עד שם תהלתו ולא תשכח מפי זרעו. וזה שאנו אומרים אתה גבור לעולם ה' מחי' מתים אתה ורב להושיע. כי אמרו איזהו גבור הכובש את יצרו וכן בהקב"ה אמרו יה"ר שיכבשו רחמיך את כעסך וזהו גבורתו של הקב"ה שכובש כעסו. והנה כשהדור פרוץ כ"כ עד שנחשבים כמתים ר"ל אז צריך גבורה יותר לכבוש את כעסו וזהו אתה גבור לעולם ה' צריך גבורה לכבוש את כעסך. והעד שהרי מחי' מתים אתה כנ"ל. ורב להושיע. לשון תשועה שאין הנושע עושה כלום להצלתו רק ה' לבדו הוא המושיע. וע"כ כתב רבינו סעדי' גאון שאחד מטעמי תקיעת שופר להזכיר תחה"מ והיינו שזהו התעוררות שגם המתים שכבר מתו מיתה רוחניית ואבד זכרם מן הדת גם המה ישובו ויחיו. וז"ש במדרש בשעה שהקב"ה יושב על כסא דין בדין הוא עולה ובשעה שנוטלין שופרותיהם ותוקעין הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים. כי אף שהקב"ה מרחם על הבינונים ומטה חסד אבל על הרשעים הגמורים שכבר מתו א"א לרחם והוא יושב על כסא דין אבל בשעה שתוקעין בשופרות ומזכירין תחה"מ כנ"ל להורות שגם רשעים עריצים כאלה יחזרו בתשובה אז הקב"ה גבור הכבוש את כעסו ומרחם עלינו. ובזה י"ל מדרש תמוה הובא בדברי פני ארי' דרוש כ"ז לי גלעד ולי מנשה אם יבוא אדם לומר שאין הקב"ה מחי' מתים יבוא אלי' התשבי ויעיד שהחי' בן אלמנה ואם יאמר אדם שאין אני מקבל תשובה יבוא מנשה ויעיד שאני מקבל תשובה. והוא תמוה מה שייכות לתחה"מ עם תשובה ולהנ"ל הדברים מבוארים כי כמו שמתים יחי' אל חיי גוף כמו כן בחסדו יחי' מתי הנשמה ויעיר עליהם רוח טהרה. והשם הוי' ב"ה מורה הי' הוה ויהי' ואחרי שהקב"ה גם לעולמי עד הי' ולא ישכח שמו מעל פני תבל והאיך אפשר ה אם יוסיפו לחטוא ח"ו כהנה וכהנה כאשר עושים היום בעוה"ר ובע"כ שהקב"ה יסלח לעוונינו ויכפר פשעינו. וז"ש למען שמך ה' כלומר הי' הוה ויהי' והאיך יהי' אם עוונת רבו למעלה ראש ע"כ וסלחת לעווני כי רב הוא

הלי"ו תגמלו זאת עם נבל וגו' כי דהע"ה אמר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו. הבן אם הכעיס את אביו וירצה לרצותו לא סתפק בזה אם יקבל מאביו כבראשונה מנת חלקו לחם לאכול ובגד ללבוש כ"א יוסיף לרצותו עדי תשוב אהבתו אליו כמקדם ויוסיף לרצותו כי הבה נאמנה כי זה כל מאויו שיראה לו פנים שוחקות כבראשונה. לא כן העבד אם חטא לאדוניו זה רק יצפה שאדוניו לא ייסרנו בשבט לגו כסיל וגם יוסיף להושיט לו די מחסורו אשר יחסר לו. אבל אם פניו שוחקות או עוצבות לזה לא יפנה. ואנו בעוה"ר כעבדים שאין אנו מבקשים אהבה רק כעיני עברים אל יד אדוניהם. רק על היד הם משגיחים אם תייסר אותם או תושיט להם מטובו כן עינינו אל ה' רק שיחננו. וזה שאנו אומרים היום הרת עולם היום יעמיד במשפט וכו' אם כבנים אם כעבדים אם כבנים אנחנו אנו מתפללים רחמנו כרחם אב על בנים. כלומר אהוב אותנו מלשון ארחמך ה' חזקי. ואם כעבדים זא עינינו רק לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו ולא תעניש אותנו אתה איום ונורא אשר בידך להעניש. ואם אין אנו לא לבנים ולא כאעבדים. אז אנו עם נבל הוא הבן אשר אינו מכיר בטובת אביו ואם העבד