לוח ארז חלק ב תקיט

בהקב"ה אשר אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח ורק שרצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות ע"כ אם החוטא מתחרט בלב שלם ושב ורפא לו אחרי שלא הזיק רק לו לעצמו ואחרי שרק בנפשו הוא חטא' והוא יתקן את אשר עוות בנפשו. ובזה פי בדרשות דברי פני ארי' דף כ"ט מאמר הנביא אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור למה לנצח וגו' השיבנו ה' אליך ונשובה וגו' כי המופת שאין הקב"ה צריך לבריותיו ואין מגיע לעצמותו ית' תועלת משמירת המצוות ולא נזק ע"י העבירות הוא כי אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ככחו הגדול ית"ש עתה כחו אז וא"כ מוכח שא"צ לשפע מבריותיו וממילא מוכח שתשובה מועלת אחרי שלעצמותו ית' לא הגיע שום נזק מהחוטא. וז"ש אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור. ובע"כ שא"צ לבריותיו ע"כ אנו מתפללים השיבינו ה' אליך ונשובה. וז"ש כאן הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם זכור ימות עולם וגו'. היינו ג"כ שמוכיח שאין להקב"ה שום תועלת לעצם אלקותו ית"ש אם הולכים בדרכיו ושומרים מצוותיו. והראיי' זכור ימות עולם עד לא ברא ארץ וחוצות גם בעת ההיא ה' מלך ובע"כ שאין מגיע לו תועלת. וזהו ג"כ כוונת הכתוב ה' ה' אל רחום וחנן וסיים ונקה שדרשו ז"ל ונקה לשבים. הכוונה ג"כ כנ"ל אחרי כי ה' ה' הי' הוה ויהי' א"כ א"צ לבריותיו ע"כ ינקה לשבים כנ"ל. וזהו ג"כ כוונת דהע"ה למען שמך ה' וסלחתי לעוני היינו ג"כ כיון ששמך ה' הי' הוה ויהי' ואין לעצמותך ית"ש תועלת ונזק מבריותיך ע"כ וסלחת לעווני. וז"ש גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ולמדו מפסוק שובה ישראל עד ה' אלקיך. כי אמרו גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות כי ע"פ הנ"ל מי ששב הוא מכבד להקב"ה ומורה באצבע כי הקב"ה גבוה מעל גבוה וא"צ לבריותיו. ע"כ זדונות נעשו לו כזכיות כי לזכות יחשב לו בתתו כבוד והדר לשמו ית'. וזה אפשר ג"כ כוונת אז"ל על הפסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך אין ועתה אלא תשובה. אחרי שאין הקב"ה מבקש מאתנו מאומה להנאתו ע"כ מוכרח ועתה שתשו' מועילה. וז"ש גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד דייקא כלומר שהבעל תשובה הוא מכבד את ה' בהראותו את יקר תפארת גדולת הקב"ה שאינו נצרך לבריותיו. שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך כלומר מפני שאלקיך הוא הי' הוה ויהי' וא"צ לבריותיו ע"כ שובה אליו. והטעם כי כשלת בעוונך רק אתה נכשלת בעוונך אבל לעצם אלקותו ית"ש לא הגיע שום נזק. אבל יש עוד טעם מה שמלך בו"ד לא ימחול אל החוטא השב אחרי שבו"ד עיני בשר לו ולא ידע אם החוטא שב באמת בלב שלם ובנפש חפצה או רק בשפתיו יגיד ולבו בל עמו. לא כן ממ"ה הקב"ה בוחן כליות ולב ויודע מחשבות הוא היודע ועד אם החוטא בלב שלם חוזר ואז מוחל לו. וזה שאנו מתפללים לטהר חוסיו בדין ליודע מחשבות ביום דין. ע"י שהוא יודע מחשבות ביום דין עי"כ יוכל לכבוש כעסו בדין בידעו כי שבים אליו בלב שלם. וזה ג"כ כוונת הפיוט וכל מאמינים שהוא בוחן כליות הגואל ממות ופודה משחת אחרי שהוא ית' בוחן ויודע מחשבות של אדם ולא לפניו חנף יבא עי"כ הוא גואל ממות ופודה משחת כי מקבל התשובה ברצון. וז"ש שובה ישראל עד ה' אלקיך היודע מחשבות קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. אם גם רק קול דברים המתוודים הוא שומע ובו"ד לא יאמין לקול דברים בעלמא אולי אין בהם רוח חיים. אבל ושובו אל ה' הוא היודע. וז"כ למען שמך ה' שאתה יודע מחשבותינו וסלחת לעווני כי רב הוא. אבל יש עוד כוונה לזה כי אם אנו רואים הדור הפרוץ הזה בעוה"ר אשר כמעט כלה ח"ו אמונה בד' מהם ומהמונם ואם יוסיפו ח"ו לילך בדרך הנלוז ההוא שיוסיפו הדור האחרון לחטוא יותר מאבותיהם כמו שבדור הזה חוטאים יותר