לוח ארז חלק ב תקיז

נתן הקב"ה קורת רוח לישראל בעשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ נגד עשרה נסיונות שנתנסה בהן אברהם אבינו. כי לכאורה כיון שבר"ה הקב"ה יושב לדון עמו הי' לו לגמור את דינו באותו יום ולא להמתין עד יו"כ וכן הקשה בס' זרע בירך. אבל הטעם כנ"ל אחרי שהקב"ה יודע שא"א להחוטא לשוב בפעם אחת כ"א מעלה מעלה ממדרגה למדרגה ע"כ נתן להם קורת רוח דייקא שיתקרר רוחם ויצרם הרע מעט מעט בימים הקדושים האלו. ובמד"ש פי' בשם מהר"מ אלשקר עשר נסיונות נתנסה מלשון מנוסה ומורגל כלומר שהורגל אאע"ה לילך מעלה מעלה בדרכי היראה. ואחרי ראינו כי גם ראש יחוסנו הוצרך לעלות ממדרגה למדרגה ולא יכול לעלות בפעם א' אל מרום הר ה' ע"כ גם לבניו נתן הקב"ה קורת רוח בעשרת ימי תשובה. ואפשר שע"ז אמר בעקדה שהוא נסיון העשירי אשר יאמר היום בהר ה' יראה. כמו מי שעולה על ההר א"א לו לילך בפעם א' כ"א צריך לילך מדרגות וצריך בנתיים לעמוד לפוש ולנוח כמו כן מי שרוצה לעלות אל הר ה' ג"כ צריך לילך מעט מעט. כמ"ש דהע"ה מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב כלומר מתחלה צריך להרגיל א"ע במדות האנושיות האלו ואז יוכל להגביה נפשו למרום אבל מי שרוצה בפעם אחת לעוף ולהגביה הוא יפול אחור ולשוא תהי' נשיאתו אבל אם יש בו כבר המדות האלו אז אשר לא נשא לשוא נפשי לא יגע לריק ולא ילד לבהלה. כי לא נשא א"ע בפעם אחת למעלה ראש ועי"כ יפול רוכב שמים בגאותו אחור כי נשיאתו שלא בהדרגה לאט רק לחנם ולשוא כחו כלה ואפשר שזה כוונת אז"ל הובא במדבר קדמות להגאון חיד"א ז"ל ערך ר"ה. בשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו א"ל להקב"ה רבש"ע תן לבניי עשרת ימי תשובה. כי יצחק אף שהי' קדוש מרחם עולה תמימה בכ"ז לא הי' עוד במדרגה כזו שיוכל לבטוח שאף אם ידיו לא יהיו אסורות בכבלים לא יזיז זיז כ"ש בעשותו רצון קונו שע"כ הצורך לעקדו ולכפתו ואם הדבר כן בגדולים מה יעשו אזובי קיר ע"כ אמר אאע"ה בשעה שהצורך לעקוד את יצחק כי יירא פן לא הגיע עדיין למדרגה היותר גדולה ע"כ תן לבניי עשרת ימי תשובה ולא תחתום עוד גז"ד בר"ה ואפשר שזהו שאז"ל במדרש בראשית. ויקרא אלקים לאור יום אלו, מעשיהן של צדיקים ולחשך קרא לילה אלו מעשיהן של רשעים ויהי ערב אלו מעשיהן של רשעים ויהי בקר אלו מעשיהן של צדיקים יום אחד זה יוה"כ שנתן להם הקב"ה כי רבינו בחיי פי' הפסוק נלכה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו. שצריך לילך לאט לאט ממדרגה למדרג' כמו השחר שאינו עולה בפעם א' להאיר ולזרוח כ"א נכון מוצאו כמ"ש המאיר לארץ ולדרים עלי' ברחמים. וז"כ המדרש ויקרא לאור יום ולחשך קרא לילה מעשיהן של צדיקים ורשעים כי מעשה הצדיק מאיר כיום בהיר וכשמש בצהרים ודרכי רשעים בחשך ואפלה יכוסו. אבל ויהי ערב אלו מעשיהן של רשעים אם רק יעריב השמש מזה יצמח מעשה רשע כמ"ש חבילות של עבירות. וגם ויהי בקר אם רק התחיל לזרוח אור שמש צדקתו מזה יצמח מעשה צדיקים. ואחרי רואינו כי לאט לאט יוסיף הדבר ע"כ שפיר אמר שנתן להם יום א' זהו יוה"כ כנ"ל שנתן להם קורת רוח. והנה לפי מה שאמרנו דצריך לילך ממדרגה למדרגה יקשה מדברי הרמב"ם הידועים דצריך להטות מן הקצה אל הקצה והביא דמיון ממטה הנעקם. ונ"ל כי כשאדם חוטא רק בגופו מחמת תאוה די לו שיעתק ממדרגה למדרגה כמו פושרים הנ"ל אבל מי שיש לו שרץ במוחו ר"ל שנפשו חוטאת לזה צריך תשובה גדולה מן ההיפוך להיפך וז"ש המדרש מי שחושש באזנו שאינו רוצה לשמוע ד"ת ודברי מוסר ולא ידענו אי