לוח ארז חלק ב תקטו

צריכים לחזור בתשובה תחלה אדרבה יעזוב מתחלה רשע דרכו העניים המה יעזבו דרך הרשעה ועי"כ ואיש און מחשבותיו. וז"ש האזינו השמים ואדברה מתחלה צריכין הגדולים לחזור בתשובה ואח"כ ותשמע הארץ המה הפחותים אמרי פי

האזינו השמים ואדברה וגו'. כי אמרו תשו' ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. בכוונה סדרו עד"ז כי אם עושה להפך תפלה קודם לתשובה לא די שלא יועיל אף יזיק כי בעל העקרים חקר אתשובה ותפלה האיך יועיל אם ה' גזר על אדם לרוע ח"ו הכי על ידי תפלה ישנה הקב"ה את אשר גזר אומר האיש אל ויתנחם ויהפך דעתו מרעה לטובה. ותירץ כי לא איש אל וישנה דעתו כ"א רק המתפלל הוא המשנה את מעמדו כי לא נגזר עליו אלא בהיותו במעמדו הרע לא כן אם ישוב אל ה' בכל לבב נהפוך לאיש אחר ולא נגזר וע"כ נקרא תפלה מתפלל שעושה פלילות עם עצמו לשנות ולהמיר א"ע רע בטוב. ומעתה אם מתפלל בלא תשובה מתחלה הרי בדעתו שע"י תפלתו לבד יהי' שינוי רצון אצל הקב"ה ובזה משפיל כבוד הש"י כנ"ל. וזהו האזינו השמים ואדברה מתחלה יהי' השוכן שמים ית"ש שומע מחשבותינו לטובה היא התשובה אשר עיקרה החרטה בלב. ואח"כ ותשמע הארץ אמרי פי זו התפלה שכל אדם שומע. וסיים כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. שאם אנו עושים על דרך זה אז התפלה לא לקטנות ושפלות יחשב להקב"ה ח"ו לומר שיש לפניו שינוי דעת ורצון כ"א הבו "גודל" לאלקינו וכאמור. והנה רבים חושבים שהתפלה לבדה שאנו מתפללים בימים הקדושים אלו היא התשובה. כי באמת לאותם אשר אינם מבקרים בהיכל ה' כל השנה רק בימים הקדושים האלו באים על איזה שעות להם כקרבן יחשב ואומרים ונשלמה פרים שפתינו כי להם עבודה גדולה היא זו ובאמת זה אינו עיקר התשובה הלא ראינו כי בזמן שבהמ"ק קיים שעיר הנעשה בפנים מכפר על טומאת מקדש וקדשיו ושעיר הנעשה בחוץ מכפר על שאר עבירות. הלא שעיר הנעשה בפנים הוא מקודש יותר ומפני מה תהי' כפרתו מועטת מהנעשה בחוץ הלא דבר הוא. אלא באו לרמז לנו כי אלו הקרבנות אשר אנו מביאים בפנים שממלאים איזה שעות בעבודת ה' בבהכ"נ זה אינו מכפר רק על מה שחטאנו בבהכ"נ ע"י דיבור חול וכדומה וזהו שעיר הנעשה בפנים מכפר על טומאת מקדש. אבל עיקר הכפרה תהא ע"י שעיר הנעשה בחוץ ע"י מה שאנו מקריבים חוץ לבהכ"נ בבתינו זה יהי' לכפר עלינו. והנה באמת ישראל קדושים ויש להם הרהורים ומחשבות טובות בימים הקדושים אלו ובאמת אם מחשבה מועלת היינו כולנו צדיקים כי מחשבותינו לטובה בימים אלה ע"כ אנו מתפללים ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור כמו שבעקדה צירוף הקב"ה מחשבה טובה למעשה כן יעשם ה' לנו אות לטובה לצרף מחשבותינו. אמנם כן מחשבה לחודה לא מהני רק אם נאנס מבלי יוכל להוציא מחשבתו הטובה לפעולת אדם אז הקב"ה מצרפה כמעשה אבל אם לא ישתדל כלל לעשות אין המחשבה נחשבת למאומה. וז"ש בגמרא דיומא. כתיב לך ה' החסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו בתחלה כמעשהו ולבסוף לך ה' החסד וחוץ לדרכנו נראה עפמ"ש גדול העצה ורב העלילי' אשר עיניך פקוחות על דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. הך כפרי מעלליו נראה כוונתו כי לפעמים אדם עושה דבר טוב ונצמח ממנו עוד דבר טוב אחר למשל שממנו ראו וכן עשו אחרים ונתגלגל זכות ע"י זכאי הנה אף שהוא לא כוון לכך בכ"ז ה' הטוב ישלם לו גם בעד הטוב שנצמח ממעשהו שלא בכוונה. וזהו לתת לאיש כדרכיו ולא לבד דרכיו כ"א גם פרי מעלליו כלומר הפרי הטוב היוצא ממעשיו גם על זה ישלם ה' שכרו. והנה