לוח ארז חלק ב תקיג

כאן מיראה. כאן מאהבה נראה כי שהע"ה אמר מעוז לתום דרך ה' ומחתה לפועלי און כי דהע"ה אמר צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. ופי' באפ"י כי כשהקב"ה נוהג בדרך הטבע זה נקרא דרך ה' כי כן דרכו מעולם שכן תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אבל כשמשדד הטבע נקרא מעשה ה'. וזהו צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד שנוהג לפנים משוה"ד בכל מעשיו עיי"ש בדרוש עין רוגל פי' נפלא על סתור בן מיכאל שסתר מעשיו של הקב"ה ועשה עצמו מך. והנה להישר הולך אין הקב"ה צריך לשדד הטבע למען יאמין בה' ובתורתו כי גם אם עולם כמנהגו נוהג בכ"ז הוא רואה כי אצבע אלקים הוא. אבל הפועל און לזה לא יועיל הנהגת הטבע להאמין בבורא עולם ית"ש רק צריך הש"י להראות א"ע בתואר האל הגבור והנורא אשר יעניש לרשעים בעונש שלא כדרך הטבע ורק אז יפקחו עיניו לראות מעשה ה' כי נורא הוא. וז"כ המקרא מעוז לתום לתם דרך גם זה הוא מעוזו להאמין בה' "דרך ה'" אם רק בעיניו יראה דרך הטבע אבל לפועלי און להם לא "יועיל דרך ה'" הטבעי להיות להם למעוז ומחסה כ"א רק "מחתה" אם ה' באפו ובחמתו יפחידם ויבהלם רק זהו מעוזו. ובזה י"ל קרא דהושע בסוף הפטרתנו מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. כי הכסיל יען רואה עולם כמנהגו נוהג ואין הקב"ה משנה הטבע כ"א הולך בדרך ה' כנ"ל עי"ז יכשל לשכוח בה' ולמרות את דברו כי רק מחתה לפועלי און. לא כן החכם והנבון גם אם עולם כמנהגו נוהג גם בזה רואה את יד ה' הגדולה ויוסיף לילך בדרך הישר והטוב וזהו מי חכם ויבן זאת כי ישרים "דרכי ה'" גם אם הש"י רק הולך עמנו כדרכו הטוב מעולם גם עי"ז הדרך. צדיקים ילכו בם להוסיף כח ואומץ על אורח חיים למעלה למשכיל. אבל פושעים יכשלו "בם" כלומר על ידי "דרכי" ה' שאינו עושה נסים ונפלאות לשדד הטבע עי"כ יכשלו ויפלו בשחת רעה לא כן הצדיק ילך למעלה גם ע"י דרך ה'. ופירשתי הפ' בתהלים אודך ה' על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד גלמי ראו עיניך וגו'. כי באמת הש"י עושה לנו נסים בכל עת ועונה אלא שאין בעל הנס מכיר בנסו וסובר שהכל בדרך הטבע ובאמת זה אינו כאז"ל קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף אלא שהחומר ועיני בשר מסתירים ומעכבים מלראות בנסים ע"כ צריך הש"י להראות לנו נסים נוראים למען גם החומר ישיג גדולת ה' אבל הנפש מעצמותה אינה צריכה לנסים שלא כטבע כי גם במירוץ הטבעי היא רואה אצבע ה'. וז"ש אודך ה' על כי נוראות נפלאתי על שעשית עמדי נסים נוראים ונפלאים. נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. כלומר הגם שנפשי יודעת בטוב כי כל מעשיך ה' נפלאים בכ"ז הוצרכת להראות לי נסים נוראים בשביל החומר וזהו גלמי ראו עיניך וגו' והנה מה שעינינו רואות בעוה"ר שהדור מתפרץ ונמצאים עוברי ביד רמה על מצוות ה' זהו בשביל שרואים עולם כמנהגו נוהג והיתה הרווחה לבנ"י שהוקל עול הגלות באין מחריד ע"כ וישמן ישורון ויבעט שכחו אל מושיעם. אבל באמת ע"ז נאמר זכור ימות עולם בינו שנות. דור ודור. היינו ימים מקדם שהיו ישראל נתונים בצרה ומה שהי' יוכל ח"ו להיות עוד. וז"ש למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה והוא לכאורה כפל לשון במלות שונות. אבל באמת הוא שאלה ותשובה ששואל למה ה' תעמוד ברחוק. כלומר ע"י מה בא זה שהש"י עומד כעת רחוק ממנו שאנו מרחקים ממנו ית"ש ע"י חטאינו ופשעינו כמ"ש בוידוי רחקת ממנו בעוונינו. שכאשר עונינו ענו בנו אז כביכול נקרא הש"י רחוק ממנו אחרי שמרחקים א"ע מתוה"ק. ע"ז בא כמשיב שע"כ ה' עומד ברחוק כנ"ל בשביל תעלים לעתות בצרה שכבר נעלם ונשכח