לוח ארז חלק ב תקיב

למען ימוש מעשות טוב. ואח"כ אם כבר הפיל החומה אז שופר של משיח וגאולה תהי' לו. נמצא שההתנצלות של חוטא כי לא ידע דברי התורה למען ישמרם. וע"ז נאמר בפיוט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט. כלומר אם גם אין מי שיליץ בעדנו לטובה לכל הפחות זאת התנצלותם כי לא ידענו מהתורה והמצוה ע"כ תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וידע להזהר. לפ"ז אין התשובה חרפה לאדם אדרבה לכבוד יחשב לו שמורה ע"י תשובתו שהגיע לתכלית החכמה. וע"ז יש להמליץ מדרש רבה. לפי שהי' א"א מתפחד מעוון ע"ז שהי' בידו א"ל הקב"ה לך טל ילדותך מה הסל פורח כך עוונותיך פורחין. כי הטל פורח ע"י שהשמש יצא על הארץ ויאסוף אליו אגלי טל כמו כן החוטא במחשך מעשיו אבל כששמש צדקה זרחה עליו ומורה שיצא ממחשך ואפלה לאור גדול וזהו כמו שהטל פורח ע"י השמש כך עוונותיך פורחין ע"י שזרחה עליך אור נוגה. ומטעם זה אמרו במקום שבעלי תשוב' עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד שנאמר שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב. והנה בני אדם ירצו יותר את הצדיק מעיקרו מן הבעל תשובה כי האדם לא יוכל להגביה א"ע למעלה זו שישכח את אשר חטא ולא יזכור לו מעשים הראשונים אבל הש"י הוא אוהב יותר את הבע"ת על אשר בכחו ועוצם ידו הגביה א"ע מעמקי העוונות. והנה שופר קול פשוט מורה על צדיק מעיקרו לא כן התרועה ושברים מורה על בע"ת שמשבר את דרכו מאז ומקדם. ובני אדם קרובים אל צדיק גמור הוא שופר ושייך בי' האזנה ורחוקים מן בעל תשובה ושייך בי' שמיעה כנ"ל. אבל הקב"ה שומע קול שופר כלומר מצדיק גמור הוא עומד מרחוק אבל ומאזין תרועה הוא בע"ת אצלו ית' הוא קרוב. ושפיר מסיים ואין דומה לך כי בני אדם לא כן עושים שמקרבים יותר את הצדיק גמור. וז"ש מ"ר שאף שהי' גבוה מכל אדם בכ"ז אמר האזינו השמים הם הצדיקים אשר כל ימיהם מלאו בדברים שמימיים להם אמר האזינו שעומד בקרוב להם. אבל ותשמע הארץ הם האנשים אשר על הארץ דרכם להם הוא רחוק. אבל ישעי' אמר שמעו שמים והאזינו ארץ. כלומר להיפך שבעל תשובה הוא קרוב יותר. ונתן טעם לזה כי ה' דבר. כלומר בעיני כבודו ית' הבע"ת נכבד יותר. וסיים יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כי באמת לבעל תשובה קשה עליו לפרוש מדרכו אשר הלך בה עד עתה אבל אחרי שהודגל בדרך הטוב אז קל בעיניו וזהו צדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה. וז"ש במס' ר"ה כתיב לך ה' החסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו בתחלה כמעשהו ולבסוף לך ה' החסד כי בתחלה אשר קשה לאדם לילך בדרך הישר ע"כ מגיע לו שכר ע"פ מעשהו כי לפום צערא אגרא אבל לבסוף שכבר הורגל בדרך הישר ושמחה לצדיק עשות משפט אז אין מגיע לו שכר מן הדין רק מתורת חסד לא ימנע טוב להולכים בתמים והנה החילוק שבין גשם לטל הוא כפרש"י גשם אין הכל נהנים ממנו כאשר מתפללים ביו"כ ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים וכו'. משא"כ הטל הכל נהנים ממנו. וז"ש בתחלה יערוף כמטר לקחי שהוא קשה לאדם ולבסוף תזל כטל אמרתו שיהא נוח לו כנ"ל

האזינו השמים ואדברה וגו'. הנה כתיב שובה ישראל עד ה' וגו' ארפא משובתם אוהבם נדבה. ובגמרא דיומא א"ר חמא גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה. הק' מהרש"א דהו"ל לאתויי קרא ושב ורפא לו עוד יל"ד למה מייתי סיפי' דקרא דאוהבם נדבה כיון דראייתו אינה אלא מרישא דקרא דארפא משובתם. עוד שם ר' חמא רמי כתיב שובו בנים שובבים וכתיב ארפא משובותיכם